משחק קטלני של ציפייה
חיסולו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס בטהרן, יחד עם האירועים שלאחר מכן, מסמנים רגע מרכזי בדינמיקה האזורית והבינלאומית של מערב אסיה.
ההתפתחויות הגלויות והחבויות הללו הן כה משפיעות, שהתדמית העתידית של האזור תעוצב על ידי השלכותיהן.
במילים אחרות, פעולת הטרור החצופה של ישראל בביצוע חיסול מתוקשר בלב טהרן מסמלת המשך החוצפה של תל אביב, חציית הקווים האדומים המוגדרים בבירור של טהרן.
כתוצאה מכך, לחיסול זה היו השלכות מרחיקות לכת בזירה המודיעינית, הפוליטית והביטחונית, שכל אחת מהן לבדה עשויה להשפיע באופן משמעותי על תחזית האזור העתידית.
מעניין שטהרן, בניגוד לציפיות המנגנון האסטרטגי של ישראל, הדגישה בבירור את הצורך להגיב לפעולת הטרור הזו, אך מבלי לציין את הזמן והמקום המדויקים.
גישה זו העמידה את ישראל, שלטענתה מזמן היא בעלת מבנה המודיעין והריגול החזק בעולם, במצב מורכב ולא מאוזן.
אנליסטים סבורים כי חוסר הוודאות לגבי העיתוי ואופי התגובה של איראן הטילה עלויות כבדות על הממשלת ישראל והשפיעה עמוקות על הסביבה הפסיכולוגית והביטחונית באזור.
כלי תקשורת בארץ אף דיווחו על עלייה בהפרעות פסיכולוגיות בחברה מוכת הפאניקה בישראל.
השלכות של אי ודאות ואי בהירות של תגובת איראן
אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני הממשלת ישראל במצב זה הוא חוסר הוודאות והעמימות סביב העיתוי ושיטת התגובה של איראן.
חוסר הוודאות הזה, במיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם משברים פנימיים וחיצוניים רבים, הפעילה לחץ עצום על הפוליטיקאים ומוסדות הביטחון שלה.
בעוד חלק מהאנליסטים הישראלים והאמריקאים מדברים על תגובה איראנית קרובה, העיכוב בתגובתה של איראן וחוסר הבהירות באשר לטבעה הותירו את ישראל במצב שבו המיקוד והיכולות הביטחוניות שלה נפגעות קשות.
מצב זה הוביל גם לבלבול משמעותי וללחץ פסיכולוגי על ישראל בחזיתות שונות.
מצד אחד, סוכנויות המודיעין הישראליות שואפות לעלות תחזיות מדויקות לגבי התגובה האפשרית של איראן.
מצד שני, תקופת הציפייה הממושכת והיעדר תגובה איראנית מיידית ערערו את התחזיות הללו באופן משמעותי.
סוגיה זו בולטת בהצהרותיהם של גורמים ישראלים, המדברים על מצב כוננות מתמיד בקרב כוחות הביטחון והצבא שלהם תוך הבעת דאגה מהעיכוב בתגובת איראן והשלכותיה האפשריות.
בשבועות האחרונים עמדה ישראל בפני לחץ מידע עז, בעיקר מצד סוכנויות הביון והביטחון שלה, בראשות המוסד, האחראי על פעולות הריגול של המשטר.
במשך עשרות שנים, סוכנויות אלו הציגו את עצמן כמוצלחות במניעת כל התקפות או איומים מצד גורמים אזוריים.
עם זאת, בעקבות מבצע "מבול אל-אקצא" על ידי הפלסטינים, המכונה גם מבצע ה-7 באוקטובר, אותן סוכנויות מוצאות את יכולותיהן להתמודד עם מה שהן מכנות "איומים מחזית ההתנגדות" מוטלות בספק רב.
הירידה הזו באמינות וביכולת ניכרת לא רק ברמה המודיעינית אלא גם מבצעית.
ואכן, ישראל מתמודדת כעת עם "ייסורי מודיעין" שלא רק שחקו את היכולות המודיעיניות שלה אלא גם היווה את הקרקע למשבר ביטחוני רחב יותר.
חשוב לציין כי האסטרטגיה של הטלת ייסורי מודיעין על המנגנון האסטרטגי של המשטר הישראלי, מבלי לירות אף ירייה מאיראן, גרמה נזק משמעותי לישראל ולבעלי בריתה המערביים.
מאות מיליוני הדולרים המושקעים מדי יום כדי לשמור על המוכנות של הכוחות האמריקאים והאירופיים באזור הם רק חלק קטן מההפסדים הללו.
המשבר המודיעיני והביטחוני הזה הפך מסובך עוד יותר, במיוחד לאור האתגרים הפנימיים והפוליטיים העומדים בפני הקבינט הביטחוני של ישראל.
בעוד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והקבינט שלו מנסים נואשות לשמור על יציבות פנים ולהתמודד עם איומים חיצוניים, המשברים והאתגרים הביטחוניים הללו מחלישים עוד יותר את הפלג השולט בישראל.
יתרה מכך, הלחצים החברתיים והפוליטיים בישראל גברו בבירור, ואי שביעות רצון הציבור מתפקודי הממשלה, בעיקר בניהול משברים ביטחוניים, הגיעה לשיאה.
האסטרטגיה החכמה של איראן במלחמת המודיעין
גישתה של איראן, ובהרחבה זו של חברי חזית ההתנגדות האחרים בהתמודדות עם מצב זה, משקפת אסטרטגיה חכמה, המונחית על ידי חוכמת ההנהגה והפעולות החדשניות של הכוחות המזוינים של איראן, במיוחד משמרות המהפכה.
אסטרטגיה זו מבוססת על עקרונות הלוחמה הפסיכולוגית והמודיעינית.
כך למשל, תא"ל עלי-מוחמד נעיני, הדובר החדש של משמרות המהפכה, הדגיש את כוונתה הרצינית של איראן להגיב לרצח הקדוש הקדוש איסמעיל הנייה במהלך מסיבת עיתונאים לאחרונה שמשכה תשומת לב תקשורתית בינלאומית ניכרת.
הוא ציין במפורש כי העיתוי והמיקום של תגובה זו תלויים בחישובים של איראן.
ההערות המדודות והחכמות הללו לא רק מסמנות את תחילתו של שלב חדש של פעולות פסיכולוגיות ותקשורתיות של משמרות המהפכה, אלא גם מדגימות בבירור את האסטרטגיה של איראן לאתגר את חישובי היריב ולהפעיל לחץ פסיכולוגי ומודיעיני על המשטר הישראלי.
במציאות, איראן, באמצעות שימוש חכם ומחושב ביכולותיה התקשורתיות והמודיעיניות, הצליחה ליצור מצב שבו ישראל ובעלות בריתה המערביות נאלצות לשמור על כוננות מתמדת מבלי יכולת לחזות את האיכות, הכמות, או אפילו העיתוי הסביר של תגובת איראן.
אסטרטגיה זו, המבוססת על עקרונות הלוחמה הקוגניטיבית ושיבוש מערכת קבלת ההחלטות של האויב, יעילה הרבה יותר מהתקפה צבאית ישירה.
במילים אחרות, איראן, על ידי מינוף לוחמה פסיכולוגית ומודיעינית, לא רק הפעילה לחץ משמעותי על המשטר הישראלי אלא גם שיבשה קשות את חישוביה ותחזיות הביטחון והמודיעין של ישראל.
דאגות בינלאומיות ותגובות דיפלומטיות
ההתפתחויות האחרונות גם הגבירו את החששות הבינלאומיים לגבי הפוטנציאל למלחמה נרחבת באזור.
תגובות דיפלומטיות של מדינות אירופה וארה"ב מצביעות על כך שהן מודעות היטב להשלכות האפשריות של עימות צבאי בין איראן לישראל ולנזקים הבלתי הפיכים שישראל עלולה לעמוד בפניהם.
במקביל, התגברו בבירור המאמצים הדיפלומטיים להפחית את המתיחות ולמנוע תגובה ענישה קרובה מאיראן.
הבקשות החוזרות ונשנות מטהרן לנהוג באיפוק ולהימנע מהסלמה במתיחות משקפות את הדאגה העמוקה של מדינות אלו מהפוטנציאל למשבר צבאי גדול באזור.
ארצות הברית ובעלות בריתה האירופיות מנסות, באמצעות דיפלומטיה גלויה וסמויה, למנוע סכסוך אזורי שעלול לאיים על האינטרסים האסטרטגיים שלהם במזרח התיכון.
בהקשר זה, הנסיעות הדיפלומטיות והמשא ומתן מאחורי הקלעים כדי להפחית את המתיחות ולמנוע או למתן את תגובתה של איראן גדלו באופן משמעותי.
עם זאת, לפי מקורות מערביים, מאמצים אלו טרם הניבו תוצאות מוחשיות, והחששות לגבי היקף ועומקה של מכה אפשרית לישראל נותרו גבוהים.
בהתחשב בכל הנדון, נראה שתגובתה של איראן לרצח הנייה לא צפויה ללבוש צורה של תקיפה צבאית ישירה אלא גישת לוחמה היברידית, תוך מיקסום השימוש בלוחמה פסיכולוגית ומודיעינית. לתגובה המוקפדת הזו יהיו השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח שיהיו עתיד קודר למשטר הישראלי.
גישה זו, המבוססת על עקרונות הלוחמה הקוגניטיבית וניצול יכולות התקשורת והמודיעין, מדגימה בבירור את יכולותיה של איראן בניהול משברים ובכפיית התנאים המועדפים עליה על אויביה.
לסיכום, בהתחשב בכל ההתפתחויות האחרונות ולפי הודאתם של צוותי חשיבה ואנליסטים מערביים-עבריים, כוחה המודיעיני והיכולות האסטרטגיות של איראן הוצגו ביעילות, מה שמעיד על שינוי מהותי בדינמיקת הכוח האזורית.
במקביל, התפתחויות אלו חושפות מחסור מודיעיני וביטחוני עמוק בתוך המשטר הישראלי ובני בריתו החוץ-אזוריים.
במילים אחרות, על ידי שימוש באסטרטגיות פסיכולוגיות ומידע אינטליגנטיות, איראן הצליחה ללכוד לא רק את ישראל אלא גם את בעלות בריתה המערביות, בראשות ארצות הברית, במשבר ארוך טווח, שהשלכותיו עשויות להיות מורגשות הרבה מעבר גבולות אזוריים.
