פגיעת עצמך בסגנון הציונים / "חניבעל" עדיין חי בישראל
סיפורים שונים על חיסול חיילים ישראליים על ידי חיילים מעצמם פורסמו, מה שמצביע על כך שחיילים ישראליים, בנוסף לדאגה ממחבלי פלסטין, צריכים גם להיזהר בחיילים שלהם
לאחר מבצע "סערת אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023 והתחלת המבצע הקרקעי של צבא ישראל ברצועת עזה, נושא הנפגעים מירי עצמי עלה גם במלחמה הזו.
סיפורים שונים על חיסול חיילים ישראליים על ידי חיילים מעצמם פורסמו, מה שמצביע על כך שחיילים ישראליים, בנוסף לדאגה ממחבלי פלסטין, צריכים גם להיזהר בחיילים שלהם.
אך הנושא הזה לא קשור רק לנפגעים אנושיים, ועתה דיווח גורם אמריקאי על נתונים מוזרים על חיסול כמות גדולה של רחפנים ישראליים על ידי עצמם.
במאמר זה נבחן את "הפגיעות העצמיות של הישראלים" בשני הנושאים שהוזכרו.
פקודת חניבעל וטבח השבויים של עצמם על ידי צבא ישראל:
אחד הכשלים הגדולים ונקודות התורפה של המשטר הציוני מראשיתו ועד היום היה נושא לכידת כוחותיהם. על בסיס סוגיה זו מופעל מזה שנים בצבא הציוני צו המכונה "חניבעל", לפיו במקרה של לכידת כוחות צבאיים, על כוחות אחרים לנקוט בכל אמצעי כדי למנוע העברת שבויים ישראלים על ידי האויב. , גם אם זה אומר להרוג שאסירים ישראלים!!
כמובן שצבא ישראל תמיד קבע שהפקודה הזו קשורה רק לצבא, ויש לציין גם שעל פי ההודעה הרשמית של הציונים ב-2016, פקודה זו בוטלה גם בצבא הישראלי, אבל ההתנסויות שלאחר מכן מראים שהסדר הזה עדיין נשאר בפועל.
שלטונות הצבא הציוני הורו למנוע בכל מחיר את העברת השבויים לרצועת עזה.
רבים מהאזרחים שנהרגו ב-7 באוקטובר, במיוחד אזרחי מדינות אחרות שהיו בקונצרט מוזיקה ליד רצועת עזה, נתפסו במקור על ידי חמאס והיו בחיים, אך נהרגו מאש הצבא הישראלי.
הנקודה המעניינת היא שכמה מחקרים וראיונות עם חיילים ישראלים הראו שהם התחילו לירות בידיעה שהמטרות המיועדות היו אזרחים ישראלים.
בין המקרים הללו נמנים גם כמה מקרים של ירי לעבר מכוניות או אפילו בתים בהתנחלויות הציוניות ליד רצועת עזה, בהם נהרגו גם ילדים.
במקרה אחד בקיבוץ בארי ליד רצועת עזה, טנק ישראלי ירה על בית שבו היו יותר מ-12 אזרחי ישראל, כולל שני ילדים, ומבין כולם רק אדם אחד נשאר חי.
פיזור המידע הזה גרם לתגובה שלילית מצד משפחות האנשים שנרצחו. רבים מהם הצהירו כי היו מוכנים לקבל את הבעיות והלחצים הנפשיים הנובעים מהיותם שבויים, אולי הייתה אפשרות לפגוש אותם שוב.
משפחותיהם של כמה אסירים ישראלים בעזה אף מאמינים שממשלת נתניהו מכוונת בכוונה למקומות שבהם מוחזקים אסירים ישראלים בעזה, כך שבאמצעות הריגתם וצמצום מספר האסירים החיים בידי חמאס עד כי יכולים להמשיך את הסכסוכים.
חיילים ללא הכשרה ותחילתן של בעיות:
לאחר מבצע "סערת אל-אקצא", צבא המשטר הציוני גייס יותר מ-300 אלף חיילי מילואים למתקפה קרקעית על עזה.
רבים מהאנשים הללו היו רחוקים מהכשרה צבאית במשך זמן רב, ובשל הדחיפות של ממשלת נתניהו למתקפה על עזה, הם נכנסו לזירה ללא הכשרה חדשה או תיאום מיוחד.
הסביבה בעזה, בשל המבנה העירוני מצד אחד ובשל חפירת כמות גדולה של מנהרות על ידי לוחמים פלסטינים מצד שני, הפכה לסביבה קשה מאוד לפעולות צבא המשטר הציוני.
מקרי מוות של לפחות 46 חיילים ציונים על ידי כוחות ישראליים:
ככלל, עד סוף האביב הנוכחי, צבא המשטר הציוני הודה כי לפחות 46 חיילים ציונים נהרגו מאז תחילת העימות הקרקעי בעזה, כתוצאה מירי שגוי של כוחות ישראליים.
מקרים אלו כוללים ירי בנשק קל לעבר כוחות ישראליים ולפחות 3 מקרים של ירי בטנקים לעבר בניינים שהיו תחת כיבוש חיילים ציונים, כאשר הצוותים השריוניים הישראלים טעו וירו לעברם.
במקרה מעניין של זה, בשכונת שוג'איה בעזה ב-15 בדצמבר 2023 הצליחו 3 אסירים ישראלים להימלט, הם הניפו דגלים לבנים כשהם התקרבו לחיילים הישראלים, אך החיילים הישראלים ירו בהם והרגו את שלושתם לַהֲרוֹג
מל"טים ישראלים ; קורבנות פחד כוחות ישראליים
בתחילת מבצע סערת אל-אקצא, נושא חשוב ומשמעותי היה השימוש ברחפנים חמושים על ידי כוחות חמאס לתקיפת מתקנים וכוחות צבא ציוניים.
שימוש זה עורר פחד גדול בקרב הצבא הציוני, משום שהם משתמשים באותו מחלקה של מל"טים לסיור למרחקים קצרים ואין להם כמעט דרך להבחין בין חבר לאויב.
לוטננט קולונל מייקל פרודן, אחד מחברי חיל הנחתים האמריקאי הפועל בתחום ההגנה האווירית, התייחס לאחרונה במהלך מפגש בתחום ההגנה האווירית בארצות הברית לבעיה של הגנה נגד רחפנים על ידי צבא מדינת ישראל בעימותים האחרונים ואמר: 40 אחוז כלי הטיס הבלתי מאוישים שהופלו על ידי הצבא הישראלי מאז תחילת הסכסוכים האחרונים היו מל"טים ישראלים.
על פי הסבריו של הקצין הבכיר האמריקאי, המרחק הקטן מאוד בין רגע זיהוי הרחפנים לרגע שבו הרחפן עשוי, אם הוא שייך לאויב, לתקוף אותך, גרם לישראלים לאמץ דוקטרינה שבה הם מפילים כל מטרה שנראית להם ולא בטוחים אם היא ישראלית. זו הסיבה שהנפח הגבוה הזה של מל"טים ישראלים הופל על ידי כוחות הצבא הציוני מתחילתו ועד היום.
בגלל חוסר תיאום נכון בין יחידות שונות בצבא ישראל מצד אחד והפחד שנוצר ביניהם עקב הוספת יכולת האווירית לכוחות ההתנגדות, כמו במצב הקרב האדמה, גם בקרב נגד רחפנים, ידידים ואויבים נפגעים מירי ישראלי ונכחדים.
יצירת המופת של כיפת ברזל בהפלת כלי ציפה הישראלית!
אבל באמת, יצירת המופת של דיוני התקיפה עצמית בסכסוכים האחרונים התרחשה במהלך הקרב הקשה בין מדינת ישראל לחזבאללה בלבנון, במהלך המבצע הנקמני של חזבאללה עבור מפקדם השהיד "פוּאד שוּכְּר ".
על פי הודאתם של הציונים, שני רחפנים של חזבאללה חדרו לאזור החוף של העיר נהריה בצפון שטחי הכיבוש, כאשר מערכת כיפת ברזל יורה לעברם. אבל, התמונות מראות כי לפחות רקטת טמיר הקשורה למערכת כיפת ברזל פונה לעבר כלי שיט מהיר מסוג דבור, ומתפוצצת בדיוק מעליו במצב "פיצוץ אווירי".
הפיצוץ גרם לכך שחייל ישראלי אחד נהרג בכלי השיט ושניים אחרים נפצעו, וכלי השיט הועבר כעת לנמל לצורך תיקונים.
כלי השיט מסוג דבורה הם סירות מהירות ומשקלן 60 טון, המצוידות במקלעים כבדים ובתותח בקוטר 25 עד 30 מ"מ , ועוצבו ונבנו על ידי חברת IAI-Ramta הישראלית.
אורך כלי השיט הוא כ-21 מטר ורוחבו 5.5 מטר. כלי השיט מופעל על ידי שני מנועי דיזל עם סך הספק של 4570 כוחות סוס, מה שמאפשר לו להגיע למהירות סופית של 70 ק"מ ואת טווח הנסיעה הסופי שלו לכ-1000 ק"מ.
נקודה מעניינת כאן היא שבשביל שמערכת כיפת ברזל ורקטותיה ימצאו מטרה, עליהן לגלות אותה קודם באמצעות הרדאר הראשי. השאלה היא כיצד מערכת רדאר, שנועדה במקור לגילוי מטרות אוויריות מהירות, זיהתה כלי שיט שהיה במצב כמעט מושבת במקום את הרחפנים של חזבאללה, ובמהלך הדרך לא הצליחה לעדכן את המידע או נתנה מידע שגוי לרקטה. לבסוף, מערכת החישה של הרקטה זיהתה את כלי השיט הגדול כרחפן, מה שגרם לפיצוץ ולנפגעים ולנזקים הכבדים.
כמובן שחשוב לציין כי לאור הצנזורה הקשה על החדשות בשטחים הכבושים ובצבא ישראל, ככל הנראה חלק גדול מהפגיעות העצמיות של הישראלים לא דווחו, והמקרים שהוזכרו הם רק חלק מזה.
