השלכות מלחמה כוללת עם חיזבאללה על כלכלת ישראל
חלפו יותר מ-11 חודשים מאז תחילת המלחמה בעזה, ולפי עמדות חמאס וישראל אין סיכוי לסיומה בעתיד הקרוב. מלחמה זו גרמה נזק משמעותי לכלכלת ישראל, אך הסלמת המתיחות בעקבות החיסולים שהתרחשו בביירות ובטהרן הגבירה את הדאגות הכלכליות בפלסטין הכבושה, שנובעות מהאפשרות של מלחמה אזורית.
בהקשר זה, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון העריך כי עלות המלחמה בעזה תגיע ל-135 מיליארד שקל (36 מיליארד דולר) עד סוף שנה זו, וזאת בתנאי שלא תפרוץ מלחמה אזורית נגד חיזבאללה והרפובליקה האסלאמית של איראן. בהערכה זו לא נכללו עלויות במגזרים הכלכליים, כגון פיצוי עסקים, מענק מחיה למפונים וכדומה, ונערכו רק עלויות ביטחוניות-צבאיות.
כמו כן, אמנם ישנן בקשות בממלשה לשליטה ברצועת עזה לאחר המלחמה, אך לדברי מומחים, הדבר נחשב לסיוט כלכלי וארגוני. כי במקרה הזה, ישראל תחייב לשלם את עלות השלטון ביותר מ-2.2 מיליון פלסטינים עניים, כולל יצירת מקומות עבודה למובטלים, מימון גופים מנהליים, מתן סיוע הומניטרי למשפחות, שיקום התשתיות ועוד.
יש לציין כי בינואר 2024 הייתה התחזית של בנק ישראל כי העלויות של המלחמה – אובדן הכנסות, הוצאות על תקצוב הצבא בלחימה, פיצוי עסקים ומפונים ושיקום אזורים שלמים – צפויות להסתכם בכ-210 מיליארד שקל (יותר מ-64 מיליארד דולר). אולם במספר זה לא נכללו עלויות המלחמה האפשרית עם חיזבאללה, ואם העימות בין ישראל לחיזבאללה תיכנס לשלב חדש, יוטלו הוצאות נוספות על המשק הישראלי. בהקשר זה, האתר "כלכליסט" התייחס בדו''ח להשלכות הכלכליות של מלחמה כוללת עם חיזבאללה בעקבות החיסולים שהתרחשו בביירות ובטהרן. בהתייחס לנתונים של שני מכוני מחקר, דו"ח זה מדגיש כי המלחמה עם חיזבאללה עלולה להוביל להידרדרות הביטחונית ולפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית של ישראל.
1) הגדלת הגירעון בתקציב הציבורי וצמיחה כלכלית שלילית
"מכון אהרון למדיניות כלכלית" חוזה צמיחה שלילית של 2.5% במקרה של מלחמה מוגבלת בצפון, ואילו ב"מכון למחקרי ביטחון לאומי" (INSS) מעריכים כי הצמיחה בשנת 2024 במקרה של מלחמה כוללת בצפון תנוע בין מינוס 2% למינוס 10% תוצר. לפי חוקרי המכון, במקרה של מלחמה בת חודש ימים בצפון ישראל צפויה להיכנס למציאות של צמיחה שלילית של בין 2% ל-10% עוד בשנת 2024, הגירעון בסוף השנה צפוי להגיע לעד 15% והיחס חוב תוצר ל-80% עד 85%.
דבר נוסף ראוי לציון הוא שבמצב שבו העימות הצבאי עם חיזבאללה עדיין מתנהל בצורה מוגבלת, במהלך תוכנית הממשלה להיכנס לדיון על התקציב הכללי לשנת 2025, ד"ר "שמואל אברמסון", הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בתחזיתו את הצמיחה במשק לשנה זו ל-1.1%. זאת בעוד שהתחזית הקודמת לשנת 2024 הייתה צמיחה של 1.9%. לכן, תחזית חדשה זו היא מזהירה. כמו כן, התחזיות לגבי הצמיחה בשנה הבאה ירדו מ-4.4% ל-4.2%.
2) ירידה בייצור תוצרת חקלאית
בהערכת העלויות של מלחמה כוללת עם חיזבאללה, אחד המרכיבים החשובים שקשה לחזות ועשוי להשפיע ישירות על כלכלת ישראל הוא מידת ההצלחה של הצבא ביירוט איומים ובצמצום הפגיעה בעורף, בעיקר מתקנים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות וענפי החקלאות וגידול בעלי החיים.
לכן, במקרה של מלחמה כזו צפוי מחסור במזון בישראל. בעיה זו עלולה להיגרם עקב צמצום כושר הייצור והפגיעות של מפעלי מזון, בעיות בתחבורה כתוצאה מחסימת כבישים, שימוש בכבישים להעברת כוחות קרביים וכן צמצום כושר הייצור בחקלאות והרס חוות בשל המלחמה בצפון. בהתחשב בכך שלמעלה מ-30% משטחי החקלאות של ישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה בצפון ובדרום, יש חשש ניכר מהמחסור בתוצרת החקלאית. יש לציין כי מתוך 30% משטחי החקלאות, כ-22% נמצאים בעוטף עזה ועוד 10% בגבול הצפון - מהם 7% בגליל ו-3% בגולן.
כמו כן, בעקבות המלחמה בעזה חלה ירידה של כ-40% בכוח האדם (עובדים זרים ופלסטינים) בענף החקלאות. התוצאה היא גידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי לרמה של 22%, לעומת 9% טרום המלחמה. כלומר, המצב הזה גרם לאובדן של 150,000 טונות תוצרת חקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה, בשווי כ-670 מיליון שקל. השפעת המחסור בתוצרת החקלאית גרמה לעלייה של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות.
לפיכך, ככלל, הוכרזה העלות הכוללת של אובדן המזון למשק ישראל בששת החודשים הראשונים למלחמה נאמדה בכמיליארד שקל (כ-310 מיליארד דולר), כולל אובדן המזון, עלויות סביבתיות, עלות בעיות רפואיות ובריאותיות שנגרמות מצריכת פחות מזון בריא ופגיעה בבריאות האזרחים. במקרה של הסלמה במתיחות עם חיזבאללה, הנתונים האלה "יקפצו" משמעותית.
3) פגיעה בענף התיירות
על רקע האיומים המתגברים מצד הרפובליקה האסלאמית של איראן וחיזבאללה למתקפת תגמול נגד ישראל, החליטו חברות תעופה זרות הפועלות בישראל, שנמצאות בשיא פעילותן בעונת התיירות, בקיץ, לצמצם או להשעות את הטיסות שלהן למדינה זו. בהקשר זה, פחות משבוע לאחר חיסולו של אסמאעיל הנייה, בוטלו כ-100 טיסות, וחברות התעופה הגדולות הפסיקו למכור כרטיסים עד לאוקטובר.
חשיבותו של נושא זה היא בשני תחומי התיירות וההובלה המסחרית. על פי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביולי 2024 נרשמו 110 אלף כניסות מבקרים לישראל באופן כללי, לעומת 295 אלף ביולי 2023. אגב, ביולי 2023 נרשמו 14 אלף כניסות של נוסעים בשיוט, כאשר בחודש האחרון לא נכנסו כלל תייאות מהים לישראל.
כמובן שהנזק לענף התיירות אינו מוגבל רק לחודשים האחרונים ולהכרזת הרפובליקה האסלאמית של איראן על תגובת התגמול. לפי דיווחים, בחודשים ינואר עד יולי 2024 נרשמו 611 אלף כניסות מבקרים במצטבר, זאת לעומת 2.4 מיליון בתקופה המקבילה ב-2023.
בהקשר זה, התאחדות המלונות בישראל פרסמה דו"ח על ההשפעה השלילית של המלחמה בעזה על ענף זה. לפי הדו''ח, כ-10% מהמלונות ניצבים בפני סכנת סגירה ממשית ועוד רבים נוספים מצויים על סף הקריסה. אגב, המלונות ובתי הארחה באזור קו העימות בצפון סגורים כבר 10 חודשים מאז פרוץ המלחמה.
4) גידול בעלויות בתחילת שנת הלימודים
חלק נוסף מהעלויות שמטילה המלחמה על כלכלת ישראל, שעלולות לגדול במקרה של מלחמה כוללת עם חיזבאללה, קשור לתקציב המוקצה לחינוך באזור הצפון. ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה הודיע ??שר החינוך הישראלי כי שנת הלימודים החדשה לא מתחילה ביישובי הצפון המפונים. לפיכך, הוקמו בתי ספר עורפיים במרכז ורחוק מגבול הצפון עבור תלמידי היישובים האלה, בתקציב של -152 מיליון שקל. בנוסף, משרד החינוך הקצה תקציב של 5 מיליון שקל לתגבור אמצעי האבטחה והביטחון בבתי הספר וגני הילדים ביישובי קו העימות בצפון, שטרם פונו. בנוסף, במקרה של פרוץ מלחמה כוללת עם חיזבאללה, ללא ספק, מצב החינוך והוצאות הביטחון שלו באזור הזה יהיה גרוע בהרבה וככל הנראה הוא ייפסק.
למקרים אלו מתווספת התגברות המחלות הפסיכו-פיזיות והדיכאון בקרב ילדים ומבוגרים, במיוחד בקרב המפונים. לפי סקר שפורסם לאחרונה, 66% מהאזרחים בישראל ציינו כי הנושא העיכרי שבו הם חווים קושי בימים אלה הוא הנושא הביטחוני. נושאים נוספים שמטרידים את הישראלים הם סוגיית תחושת הביטחון האישי (קשור לאירועי טרור או גניבה), המצב הכלכלי והמצב הבריאותי.
בדרך כלל, ארבע הבעיות היותר שכיחות במהלך המלחמה הן לחץ וחרדה, שינויים במצב הרוח, פסימיות וקשיי שינה. למרות זאת, רק 14% פנו לטיפול אצל גורם מקצועי במהלך המלחמה. במדינה מוכת טראומה, זה נתון נמוך מאוד.
