"ישראל מבצעת רצח עם. נתקו קשר עם הציונים": מפגינים נגד רצח העם בעזה
מפגינים נגד רצח העם בעזה גנבו את ההצגה בהקרנת הבכורה האמריקאית של סרטו החדש של פדרו אלמודובר במחאה אנטי-ציונית חריפה. הבמאי פירגן להם.
בעוד יומיים נציין את יום הזיכרון הראשון ל-7 באוקטובר. מבצע שמראה את הסבל והמצוקה של תושבי עזה לעולם. בארצות הברית ייערכו אירועים רבים שיחגגו את האירוע. גם בפסטיבל ניו יורק, מאירועי הקולנוע החשובים באמריקה, לא שקט. אמש (שישי בערב שעון ארצות הברית) התקיימה בו הבכורה האמריקאית של "The Room Next Door", סרטו החדש של פדרו אלמודובר שזכה הקיץ בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה. לאחר ההקרנה, התקיימה שיחה עם הבמאי הספרדי ועם כוכבות הסרט, ג'וליאן מור וטילדה סווינטון, וכן עם ג'ון טורטורו שמופיע בצידם. מי שגנבו את ההצגה היו מפגינים פרו-פלסטינים, שהתפרצו בקריאות ביניים נגד הפסטיבל בטענה שהוא משתף פעולה עם "הישות הציונית" ב"רצח העם שלה בעזה".
המפגינים, שלושה במספר בסך הכל, הם חלק מתנועה רחבה יותר הקוראת להחרים את הפסטיבל. הרי הפסטיבל הניו יורקי נוקט בחרם לא רשמי על הקולנוע הכחול-לבן. אף סרט ישראלי לא מוקרן בו השנה, מלבד הדוקו "אין ארץ אחרת" שיש לו במאי ישראלי (יובל אברהם).
עם זאת, נראה שהסיבה למחאות היא שפסטיבל מתקיים בלינקולן סנטר, מרכז לאמנויות הבמה הגדול מסוגו בתפוח הגדול, בארצות הברית ולמעשה בעולם כולו. כמה מן התורמים שלו מזוהים כציונים, למשל אילי ההון ביל אקמן ודיוויד גפן, ומבחינת המפגינים זו סיבה מספיק טובה לדרוש מן הפסטיבל לנתק איתם כל קשר. הלוגיקה היא כזו: ישראל מבצעת רצח עם, והפסטיבל מקבל כסף מאנשים שמשתפים פעולה עם ישראל, דהיינו הפסטיבל משתף פעולה עם רצח העם שמבצעת ישראל.
טענה נוספת של המפגינים: הפסטיבל מקבל מימון מן הקרן של מייקל בלומברג, השותפה למרכז בלומברג-סגול בתל אביב, שלדברי האקטיביסטים האנטי-ישראלים "מדריך מנהיגים מוניציפליים של התנחלויות לא חוקיות כמו מטה בנימין ומודיעין עילית ובכך שותף לפשעי מלחמה, טיהור אתני ואפרטהייד". עוד לפני ההפגנה בהקרנה, המוחים פרסמו מכתב פתוח ובו דרשו מן הפסטיבל לנתק כל קשר עם כל מי שמזוהה עם תמיכה כלשהי בישראל. על המכתב חתמו לא מעט קולנוענים שמשתתפים השנה בפסטיבל או השתתפו בו בעבר, בהם במאים בולטים וגם יהודים הידועים כשונאי ציונות, למשל מייק לי. גם יובל אברהם חתם על המכתב.
אלמודובר הוא אמנם אחד הבמאים האהובים בישראל, אחת המדינות הראשונות שגילו אותו, והסרטים שלו מופצים כאן באופן קבוע וזוכים באופן פרופורציונלי להצלחה גדולה יותר מאשר בכל מקום בעולם. כל זה לא מנע ממנו לתמוך במוחים וכשכמה מן הנוכחים שרקו להם בוז ואנשי ביטחון עמדו להוציאם מן האולם, הוא דרש לתת להם את זכות הדיבור. בהתייחס לביקורות כלפי התורמים הציונים, אמר ש"הניאו-ליברליזם הולך היום יד ביד עם הימין הקיצוני". בנימה מתלהמת פחות הוא הודה שלסרט שלו ולסרטים בכלל אין את היכולת לפתור את כל הבעיות בעולם ואיחל שהכוחות הגדולים באמת, למשל סין והודו, יעשו זאת במקומו.
