ראש הרשות מודה שהמסים הולכים לעלות: "אין לנו ברירה"
ראש רשות המסים חושף את הסכום העצום ששולם עד כה בגין נזקי המלחמה.
בדיוק לפני שנה החל שי אהרונוביץ' את תפקידו כמנהל רשות המיסים, ומאז ידיו מלאות בעבודה. עד כדי כך הוא עסוק, שאפילו השבוע הוא ביקר בביתו של נתניהו בקיסריה לצורך אומדן נזקים בעקבות נפילת כטב"ם בקרבת מקום. אבל עיקר תפקידו הוא גביית מיסים, וגם כאן אין לו רגע דל.
בראיון הוא מספר על ההוצאות האדירות עד כה בגלל נזקי המלחמה, על כך שההוצאות לא יעמדו ביעד הגירעון, על המאבק בהון השחור ומודה כי הגזירות בתקציב 2025 מהוות העלאות מסים בפועל.
תקציב 2025 אמור להגיע לשולחן הממשלה בסוף החודש ולאחר מכן לכנסת. האם להערכתך יאושר עוד השנה? "לפי המצב כרגע, לוח הזמנים של הכנסת לא יאפשר את אישור התקציב עד סוף דצמבר. אנחנו כבר בעיכוב בלוח הזמנים. בתחילת 2025 ייכנס לתוקף תקציב המשכי לחודשים ינואר־פברואר 2025. אני מקווה שתקציב 2025 יאושר סופית לא הרחק מאמצע ינואר 2025. כל עוד הוא לא יאושר בממשלה, לא יהיה אפשר להתקדם עם הכנסת. חלק מהתקציב כולל מהלכי מיסוי שיביאו לירידת הגירעון".
אבל אם התקציב לא יאושר עד סוף השנה, לא תוכלו להפעיל יוזמות מס שייכנסו לתוקף ב־2025. "בדיוק, ולכן פורסמו שני תזכירי חקיקה הנפרדים מהתקציב. אחד נוגע להקפאת מדרגות המס הצמודות למדד. את זה חייבים לאשר עד אמצע דצמבר, כי אחרת לא ניתן להפעיל את היוזמה לגבי 2025. הקפאת מדרגות המס אמורה להכניס 2.9 מיליארד שקל ב־2025, 5.7 מיליארד שקל ב־2026, 8.1 מיליארד שקל ב־2027 ו־8.5 מיליארד שקל ב־2028".
זה הרבה מאוד כסף. בפועל מדובר בהעלאת מיסים, אז למה מבטיחים שמיסים לא יעלו? "נכון שמבחינה ריאלית מדובר בהעלאת מס, אבל אין ברירה: כולם מבינים שמבחינה ציבורית כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. נכון שהקפאת מדרגות המס היא העלאה ריאלית של המס, אבל הוא הכי רך שיכול להיות. בניגוד לצעדים האחרים, הוא בר־תיקון.
"זה הצעד הנכון ביותר משלל הצעדים שיכלו לעשות. מדרגות מס אפשר להפחית רטרואקטיבית. אנחנו מקווים מאוד שאחרי המלחמה הצמיחה תגדל וגביית המיסים תעלה. אם זה יקרה, נוכל לבטל באמצע השנה את הקפאת העדכון ונשחרר את הכסף רטרואקטיבית.
"כרגע חייבים לעשות צעדים אמיצים למימון המלחמה, ובשלב הנוכחי אנחנו רוצים להראות לעולם את רצינות כוונתנו. לכן חשוב שהממשלה והכנסת יאשרו את צעדי המיסוי הללו עוד לפני אישור התקציב"
על המהלך השנוי במחלוקת שבו תגבה המדינה מס על רווחים כלואים של חברות, אומר אהרונוביץ' כי "חברה שלא תחלק תצטרך לשלם מס נוסף של 2% מרווחיה, וזה אמור להביא למדינה 5 מיליארד שקל בכל שנה. אבל תופעל הוראת שעה הקובעת שמי שיחלק מס במהלך 2025 יוכל לחסוך את תשלום ה־2%. בהצעת החוק הנוכחית תהיה הנחה במס הקיים למי שירצה לחלק".יש אינסוף גזירות מיסים.
האם להערכתך הן יאושרו כמקשה אחת, או במילים אחרות: האם בתקציב לא הוכנסו "עיזים"? "אני מאוד מקווה שכל החבילה תאושר כמקשה אחת. שר האוצר, שאישר את כל הצעדים, ביקש שננכה מראש כל מיני עיזים שאין להן סיכוי לעבור. אבל כשמגיעים לכנסת, יש תמיד פשרות. ועדיין ישראל במצב כלכלי לא פשוט. כדי לאותת לעולם שהתקציב כולל הפחתה של הגירעון צריך לייצר כל שנה הכנסות ממס בהיקף 40 מיליארד שקל".
אני לא רואה איך מאשרים בכנסת או אפילו בממשלה הקפאת קצבאות. מה לעשות, אין ארוחות חינם. אם לא יאמצו צעד מסוים, יצטרכו להביא את הכסף ממקום אחר. זה יכול להיות הגדלת הגירעון בתקציב שמתוכנן לעמוד על 4% או ממיסוי במקומות אחרים. כרגע הגדלת המע"מ ב־1% נוסף אינה על השולחן, אבל ייתכן שיצטרכו להגדילו ב־1% נוסף אם לא תהיה ברירה".
אתם נכנסים לכיסי השכירים אף על פי שיש הרבה מאוד עיוותי מס שלא טופלו. מדוע לא לטפל בפטור המיותר ממע"מ על פירות וירקות, על קניות באתרי אינטרנט בחו"ל, מס נטפליקס או פטור ממס על השכרת דירה?
"בסופו של דבר, אנחנו ממליצים, אבל מי שמקבל את ההחלטה הוא הדרג המדיני. אף שהמלצנו, ההחלטה הסופית הייתה שלא ללכת על הצעדים הללו. כשבאים לשר האוצר עם המלצות שונות, הזכות של הדרג הפוליטי היא לקבוע מה יאושר ומה לא".
"לממשלה יש למשל שיקולים של יוקר מחיה בנוגע למע"מ על פירות וירקות או על קניות באתרים בחו"ל. אני יכול להבין זאת, כי בעולם עם אינפלציה גבוהה צעדים כאלה רק יעלו את המחירים. אבל אם ועדת הכספים תאשר למשל חובת דיווח על שכר דירה גם כשיש פטור, סעיף זה לבד יכניס 1־2 מיליארד שקל - גם אם הפטור לא יבוטל".
אחד המהלכים ש"זכה" לביקורות הקשות ביותר הוא מיסוי קרנות ההשתלמות, צעד שעלול להביא למשיכה מהירה של כספי חיסכון שהיו יכולים לסייע לציבור בהמשך.
אתה באמת מאמין שההסתדרות תאפשר פגיעה בקרנות ההשתלמות? "קשה לי עם הביטוי פגיעה בקרן ההשתלמות. קוראים לזה מיסוי קרנות השתלמות, אבל זאת כותרת פופוליסטית. אנחנו לא פוגעים בהטבות המס בשש השנים הראשונות עד למועד הפטור. הקרן היא כלי חיסכון לצורך השתלמות, אבל היא הפכה לסוג של תוכנית חיסכון.
"השינוי המוצע הוא שאחרי שש שנים תיפתח קרן חדשה והריבית והרווחים עליה יחויבו במס כמו בתוכנית חיסכון רגילה או קרן נאמנות. זאת ההמלצה שלנו, אבל אני לא מעורב במו"מ עם ההסתדרות. בסופו של דבר, אני מעריך שיהיו צעדים שלא יתקבלו ויהיו צעדים שיתקבלו".
האם לפי הנתונים שבידיך אכן נצליח לשמור ב־2024 על גירעון תקציבי של 6.6% מהתוצר? "לאור התארכות המלחמה, ככל הנראה לא נעמוד ביעד הגירעון. אבל בנובמבר־דצמבר 2023 היו הוצאות אדירות, והשנה הן יהיו נמוכות יותר. ועדיין, למרות זאת, לא נעמוד ביעד. אבל אנחנו שואפים לכך שב־2025 נתכנס ליעד של 4%, והכל תלוי בחלק של הממשלה והכנסת".
מה היקף התשלומים שהעברתם עד היום לנפגעי המלחמה דרך מס רכוש? "עד היום הענקנו פיצויים באמצעות מס רכוש בהיקף 18 מיליארד שקל, אבל הערכנו שעד סוף השנה זה יגיע ל־22 מיליארד שקל. ביום שלישי בשבוע הבא יתקיים בוועדת הכספים דיון בסוגיית הפיצויים עבור תושבי חיפה והקריות. אני מניח שהנזקים יהיו בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, ואז נחרוג מהאומדן הראשוני של 22 מיליארד שקל".
