בצה"ל מודים: שלושה גורמים אילצו אותנו להסכים להפסקת האש בלבנון
גורמי הביטחון מבהירים את השיקולים שהובילו להחלטה, אך מזהירים: "בלי אכיפה לא נתפנה". במקביל, דאגה במערכת הביטחון מהתבססות טורקיה בסוריה
נפילת משטר אסד בסוריה עומדת לשנות את מפת יחסי הכוחות במזרח התיכון, תוך כניסה מחודשת של טורקיה כמעצמה אזורית שעשויה להיכנס לעימות ישיר מול ישראל. טורקיה פעלה ופועלת מאחורי הקלעים במרד בסוריה. היא השקיעה כבר משנת 2011 משאבים כלכליים וצבאיים בפלישה לסוריה, ראשית כדי לפגוע בחבל הכורדי ולמנוע זיקה בין החבל הכורדי התורכי לזה הסורי.
לטורקיה יש שאיפות אימפריאליסטיות באזור, בין היתר לחזור להיות סוג של האימפריה העות'מאנית, בשלב ראשון בסוריה. "אחרי שהם הצליחו במהלך מהיר לדחוק את איראן ורוסיה מסוריה, הם מבקשים למלא את החלל הריק שנוצר בסוריה", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין - אוניברסיטת תל אביב.
בימים האחרונים יוצאות הכרזות מהממשל התורכי, ובכלל זה מפיו של ארדואן, שמכריזות על הכוונות התורכיות באשר לחבל הכורדים בסוריה אבל גם באשר לחלקים אחרים בסוריה, כולל מחוזות הדרום. בין היתר, התורכים הודיעו כי בכוונתם לסלול מחדש את קו הרכבת החיג'אזית: איסטנבול-דמשק, ובמקביל פיתוח אוטוסטרדה בין טורקיה לסוריה, בניית נמלי תעופה תורכיים וכן נמלי ים בסוריה.
זאת לצד סיפוח חלקים מסוריה, מה שישלול את המים הכלכליים מקפריסין וימנע את הנחת צינורות הגז ישראל-קפריסין-יוון. מהלך זה יוביל לשתי קואליציות מרכזיות באזור: "הקואליציה הישראלית - ישראל, קפריסין, יוון, שלצידם ירדן, איחוד האמירויות וברקע מאחור ערב הסעודית. מנגד הקואליציה של טורקיה, סוריה, לבנון ולוב", אומר ד"ר חי איתן כהן. קביעה זאת מקבלת חיזוק גם במערכת הביטחון הישראלית.
במערכת הביטחון בישראל עוקבים אחר המהלכים התורכיים. "אף אחד לא חזה את המהלך שקרה כל כך מהר בסוריה. אבו מוחמד אל-ג'ולאני לא חשב שהדומינו ייפול לו כל כך מהר. הוא כיוון לחלב ולא לכיבוש מהיר של כל סוריה", אומרים בצה"ל.
"מדובר במדינה עם שאיפות אימפריאליסטיות. טורקיה מאוד מעניינת אותנו כרגע. מדינה עם 84 מיליון נפש, כלכלה 17 בעולם. כלכלה עם כוח ייצור יעיל במיוחד. כוח ימי צבאי גדול ומשמעותי, כוח אווירי כמו שלנו במספרים אבל הכוח שלנו עדיף באיכות, וכוח קרקעי משמעותי וחזק", אומרים בצה"ל.
בצה"ל אומרים כי ישנם עדיין קשרים ודיאלוג בין המדינות כולל בדרגי עבודה ביטחוניים. בישראל ממתינים לכניסת דונלד טראמפ לבית הלבן בעשרים לחודש. טראמפ הוא הנעלם הגדול. בצה"ל ובמערכת הביטחון נערכים לשני תרחישים מרכזיים בעניין:
הראשון - טראמפ יבקש לפעול בעוצמה מול איראן. יבקש לעשות סדר באזור ויצירת קואליציה של הסכמים בין ישראל למדינות הסוניות המתונות באזור ובראשן סעודיה. בכך הוא ישדר גם לרוסים וגם לסינים עוצמה, ולאחר חודשים של לחימה הוא ייצור מציאות של שקט אזורי ועוצמה אמריקאית, מה שיאפשר לו המשך תקופת כהונה שקטה תוך התמקדות בענייני הפנים והכלכלה האמריקאית.
תרחיש שני הפוך - ארצות הברית תזנח את הפעילות הצבאית באזור. היא אף יכולה לאפשר לטורקיה למצות את השאיפות שלה בסוריה תוך שתאפשר לארצות הברית את חופש הפעילות שמבקשים האמריקאים באזור. אז את המחיר המיידי ישלמו הכורדים שאת ראשם מבקשים התורכים כעת.
בצה"ל טוענים כי לצד המצב החדש המתפתח בסוריה, צה"ל היה מעוניין ערב הפסקת האש בלבנון להמשיך בלחימה, אולם שלושה גורמים מרכזיים מנעו זאת והביאו לתמיכה של צה"ל ומערכת הביטחון במהלך הפסקת האש: "אם היינו פועלים בזירת לחימה אחת, אם היו לנו יותר משאבים, ואם הייתה לנו יותר לגיטימציה בינלאומית".
בישראל נחושים לבצע מהלך של אכיפה משמעותית בלבנון גם בחלוף 60 ימי הפסקת האש. הלילה ישראל שיגרה יותר מרמז לנחישות הזאת כאשר חיל האוויר תקף בעומק לבנון בבקעה מחסני נשק גדולים של חיזבאללה שחלק מהחימוש על פי פרסומים זרים הועבר בימים האחרונים מסוריה ללבנון.
בצה"ל אף מדגישים כי אם צבא לבנון לא יעמוד בהתחייבות שלו לבצע אכיפה משמעותית בשטחים שצה"ל אמור להתפנות בתוך לבנון, צה"ל ידחה את הפינוי כפי שנקבע בהסכם. בצה"ל אף מדגישים כי לפיקוד הצפון יש את היכולות המבצעיות ואת הזמינות המבצעית להיכנס לכל תא שטח בדרום לבנון שאותו הוא יפנה אם יהיו בו הפרות של ההסכם וחוסר אכיפה של צבא לבנון.
