דיון בדבר המשך או ביטול פטור החרדים מגיוס בצל המלחמה
בצל המלחמה בעזה ובלבנון, פטור החרדים מגיוס הפך שוב לנושא מרכזי בחברה הישראלית. נושא זה מובלט כמעט בכל משבר חברתי, מדיני וביטחוני, כי בין ההשפעות של פטור זה יצירת תחושת אפליה בחברה, הגדלת הוצאות המס של החילונים, הטלת הוצאות נוספות על התקציב הציבורי וכו'. הדיונים הללו התגברו בימים אלה כאשר המלחמה בעזה נכנסה לשנה השנייה, כוחות יבשה נכנסו ללבנון, והתעורר הצורך בחיילים נוספים.
מחקר בישראל מצא כי החוק להעלאת מספר ימי המילואים מ–20 לכ– 45 בשנה (בשנה של המלחמה בעזה) יגרום לאובדן תפוקה של אנשי מילואים, ולאובדן ימי הלימודים באוניברסיטה לסטודנטים. אך גיוס 9,000 חיילים חרדים בלבד תחסוך 70% מהנזק. לכן, בלי גיוס חרדים בצבא, שהגדיל באופן ישיר את מספר ימי השירות של כוחות המילואים מהמגזר החילוני, הנזק מחוק המילואים הוא כ-6 מיליארד שקל בשנה.
לכן, לא רק הממשלה סובלת מהנזק הכספי עקב גיוס כוח עבודה פעיל בצבא ככוח מילואים, בעוד שהיא הייתה יכולה לגייס במקומם צעירים חרדים בגיל גיוס, אלא היא גם חייבת לשלם כמה מיליוני שקלים מהתקציב החודשי עבור הוצאות לימודים שלהם בבתי מדרש בעיצומה של המלחמה, מה שעדיין נתון למחלוקת וסכסוך בין המפלגות ותומכיהם.
רוב הנטל של מסים והכנסה ממשלתית מוטל על כתפי החילונים. בדיקת כלכליסט חושפת שהחילונים משלמים יותר והחרדים מקבלים יותר. לפיכך, התרומה של משקי בית חילוניים למס הכנסה היא פי 11 מזו של משק בית חרדי. למרות זאת, הממשלה נחושה להעביר את תקציב 2025 שינציח את העוני בחברה החרדית ויגביר את העומס על האוכלוסייה החילונית והדתית העובדת.
????
עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) את סקר ההכנסות וההוצאות של משקי הבית עם נתונים חדשים שמהם משתקפת התמונה ההולכת ומידרדרת, שמשמעותה: הפער הכלכלי בנטל בין חילונים לחרדים הולך ומעמיק. לפי הנתונים האלה, משק בית חילוני משלם למס הכנסה 1,421 שקל בממוצע לנפש בחודש בזמן שמשק בית חרדי משלם 125 שקל לנפש.
חלק מההסבר טמון בפער של מספר הנפשות במשקי הבית. בזמן שבמשקי בית חרדיים הוא עומד על 5.2, לעומת 2.6 בקרב חילונים, בקרב לא-חרדים מספר הנפשות עומד על 3.
החרדים כבר מהווים כ-15.5% מהאוכלוסייה היהודית ולפי אומדנים של ה-OECD, לקראת שנת 2060 הם יהוו כ-30%. כאשר בוחנים את כלל תשלומי החובה, ובהם מס הכנסה יחד עם ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מגלים כי חילונים משלמים פי 7.4 יותר מחרדים. זאת לעומת פי 6 בסקר של 2021. כלומר, הנטל הכלכלי המוטל על החילונים גדל משמעותית בשלוש השנים האחרונות.
למרות המלחמה, רוב מוחלט של החרדים לא שינו את עמדתם נגד הגיוס או שהיא אף הקצינה. 94% מהחרדים אינם מוכנים לגיוס של תלמידי ישיבות. רק 6% מהם בעד שירות של כל הגברים החרדים בצבא.
בהתחשב בהתנגדות כה רחבה בקרב החרדים ובמחאות המתקיימות מול לשכות הגיוס, לא סביר שמפלגות הקואליציה יסכימו לבטל את פטור החרדים מגיוס. חשוב מכך, גם גלנט וגורמים צבאיים אחרים בקבינט המלחמה היו נגד המשך הפטור הזה, מה שהביא בסופו של דבר לעזיבת גנץ ואיזנקוט את קבינט המלחמתי ולפיטוריו של גלנט מתפקיד שר הביטחון. לפי הצבא ומשרד הביטחון, חסרים להם לפחות 7,000 חיילים להמשך המלחמה בחזיתות נוכחיות, וזאת מלבד החיילים שחייבים להתגייס בזמן. בניגוד לדיווחים מסוג זה ולתוצאות סקר בקרב החברה הישראלית, ממנו עולה כי כ-70% מסכימים להסיר אפליה כזו, נתניהו יתנגד לכל סדר יום לביטול פטור החרדים מגיוס. כי המשך ממשלתו תלוי בנוכחות מפלגות ימין, שמתנגדות לכך.
לפיכך, צפוי כי בחודשים הקרובים ייאלצו החילונים לוותר על עבודתם ולימודיהם ולשרת ככוח מילואים על מנת לספק כוח אדם לצבא, בעוד 60,000 גברים חרדים פטורים מגיוס. המשמעות היא ירידה בהכנסות המדינה, נטל כלכלי גדול יותר על החילונים וכתוצאה מכך, עלייה באי שביעות רצון חברתית.
