מדיניות שני העמודים: ניתוח של התקפות ישראל על סוריה
במהלך ארבעת החודשים האחרונים, משטר ישראל אימץ שתי מדיניות עיקריות כלפי סוריה, וזאת בזמן שהממשל בדמשק מנסה לשלוח אותות חיוביים לתל אביב, אך ללא הצלחה
לפי דיווח של סוכנות הידיעות טסנים, המצב הביטחוני בסוריה בימים האחרונים היה שביר ביותר, ובשעות האחרונות משטר ישראל, באמצעות התקפות קרקעיות ואוויריות תוך הפרת ריבונות סוריה, גרם למותם של 10 אנשים במדינה זו.
בלילה הקודם, מטוסי קרב של משטר ישראל הפציצו את בניין המחקר המדעי בצפון דמשק, את שדה התעופה הצבאי חמה ואת שדה התעופה הצבאי T4 במזרח חומס. ההפצצות הללו התרחשו כאשר חלפו 116 ימים מאז תחילת השלטון בסוריה, אך לא זו בלבד שהתקפות האוויר של משטר ישראל לא נפסקו, אלא אף התגברו.
במצב שבו קודם לכן היו שטענו כי הגורם להתקפות אלו הוא נוכחות הכוחות האיראניים בסוריה, אך למרות שינוי הנסיבות, ההתקפות נמשכות. נקודה חשובה בהתקפות של אתמול בלילה היא ההפצצה של שדה התעופה הצבאי T4, שבה עלו דיונים בנוגע לנוכחות חיל האוויר הטורקי בבסיס זה.
רדיו צבא ישראל הודיע כי מטרת ההתקפות אמש על אדמת סוריה הייתה לשלוח מסר אזהרה לנשיא טורקיה. אפילו מקורות מסוימים טענו כי טכנאי טורקי נהרג בהתקפות אלו, אך מקורות רשמיים לא אישרו את הידיעה הזו.
לאחר ההתקפות האוויריות על דמשק, חמה וחומס, גם בדרום סוריה צבא ישראל חידש את התוקפנות כלפי דרעא, אך הפעם נוצרה התנגדות עממית בתגובה לתוקפנות זו.
מושל דרעא בסוריה אמר בנושא זה: "צבא הכיבוש של משטר ישראל, בו זמנית עם טיסות מטוסי סיור, נכנס עם כמה כלי רכב צבאיים לאזור היער של סכר אל-ג'ביליה ליד העיר נווא במערב דרעא. במקביל, רמקולים של מסגדים בעיר דרעא בדרום סוריה קראו לתושבים להתכונן להתמודד עם כניסת חיילי צבא הכיבוש הישראלי ולקחת נשק לידיים." העיתון הסורי "אל-ווטן" דיווח כי תושבי מחוז דרעא בדרום סוריה, בו זמנית עם הפשיטה של צבא הכיבוש למחוז זה, התעמתו עם הכובשים ליד סכר "אל-ג'ביליה".
ניתן לראות בעימות זה את ההתנגדות העממית הראשונה של סוריה לתוקפנות ולכיבוש של משטר ישראל במהלך ארבעת החודשים האחרונים בדרום סוריה. הציונים, מלבד כיבוש הגולן מאז מלחמת 1973, לאחר נפילתו של בשאר אסד, התקדמו בשלושה מחוזות - דרעא, קוניטרה וסווידא - וכבשו חלקים מהגבהות הגבוליות של לבנון עם סוריה במערב המדינה, כולל הר חרמון, המרוחק רק 30 ק"מ מדמשק.
ההתנהגות הצבאית והפוליטית של המשטר הציוני בתקופה שלאחר בשאר אסד בסוריה מראה בבירור כי האסטרטגיה של תל אביב כלפי דמשק נשענת על שני עמודים עיקריים. העמוד הראשון הוא מניעת כניסת יריבים אזוריים לסוריה, כדי שישראל תוכל לשמור על שליטה בדמשק ובאזור השאם כולו (סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין).
סוריה חוששת מהקשרים העמוקים של טורקיה עם ממשלת מוחמד ג'ולאני ואינה רוצה לאפשר להשפעה הפוליטית של אנקרה בממשל דמשק להפוך להשפעה צבאית בסוריה. בחודש שעבר דווח בתקשורת כי טורקיה מתכננת להקים בסיס צבאי בסוריה ולהכשיר את הצבא החדש של המדינה, ובין היתר דווח כי מתוכנן לפרוס מתקני רדאר ונ"מ בבסיסים T4 וחמה, אותם ישראל תקפה ללא היסוס.
העמוד השני של אסטרטגיית המשטר הישראלי כלפי סוריה הוא יצירת אזור חיץ בדרום המדינה באמצעות כיבוש חלקים ממחוז דרעא ופיצול סווידא. מבט המשטר הישראלי מבוסס על החלשה מתמשכת של סוריה, שהייתה לפני מלחמת האזרחים יריבה של ישראל באזור.
הבעיה היא שגם שינוי המשטר הפ=הפוליטי והאידיאולוגיה השלטת במדינה לא הצליח לשנות את השקפת תל אביב, ואותות הפיוס של ממשלת מוחמד ג'ולאני לא הצליחו להפחית את העוינות של הציונים כלפי סוריה.
