מדיניות דו-נדבכית; ניתוח התקפות ישראל על סוריה

לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, המצב הביטחוני בסוריה היה שברירי מאוד בימים האחרונים, והמשטר הציוני הרג 10 בני אדם במדינה זו במהלך התקפות קרקע ואוויר בשעות האחרונות, תוך הפרת ריבונות סוריה. מטוסי הקרב של המשטר הציוני הפציצו אמש את בניין מרכז המחקר המדעי בצפון דמשק, את שדה התעופה הצבאי של חמה ואת שדה התעופה הצבאי T4 במזרח חומס.

ההפצצות הללו התרחשו כשחלפו 116 ימים מאז הקמת השלטון החדש בסוריה, אך לא רק שהתקיפות האוויריות של המשטר הציוני לא פסקו, אלא גם התגברו. בעוד שקודם לכן היו טוענים שהגורם לתקיפות הללו הוא נוכחות של כוחות איראניים בסוריה, התקפות אלו נמשכות למרות השינוי במצב.

הנקודה החשובה בהתקפות אמש היא הפצצת שדה התעופה הצבאי T4, כשמדובר היה בנוכחות חיל האוויר הטורקי בבסיס זה. "גלי צה''ל" של המשטר הציוני הודיע ??כי מטרת ההתקפות אמש על שטח סוריה הייתה לשלוח הודעת אזהרה לנשיא טורקיה. כמה מקורות אף טענו כי טכנאי טורקי נהרג במהלך התקפות אלו, מה שמקורות רשמיים לא אישרו.

לאחר ההתקפות האוויריות הללו על דמשק, חמה וחומס, צבא המשטר הציוני חידש את תוקפנותו על דרעא בדרום סוריה, אך הפעם נוצרה התנגדות עממית בתגובה לתוקפנות זו.

מושל דרעא בסוריה אמר בהקשר זה: כוחות הצבא הכובש של המשטר הציוני נכנסו לאזור היער "סכר אל-ג'בליה" ליד העיר נאווה, במערב דרעא, במספר כלי רכב צבאיים במקביל שטסו מטוסי הסיור. במקביל, הרמקולים של מסגדי העיר דרעא שבדרום סוריה קראו לתושבים להיות מוכנים ולהרים נשק כדי להתעמת עם כניסת כוחות הצבא הכובש של ישראל. גם העיתון הסורי "אל-וטן" דיווח כי תושבי מחוז דרעא שבדרום סוריה התעמתו עם הכובשים ליד סכר "אל-ג'בליה" כשהם נכנסו למחוז זה. מדובר בהתנגדות הראשונה של העם הסורי נגד התוקפנות והכיבוש של המשטר הציוני ב-4 החודשים האחרונים בדרום סוריה.

בנוסף לכיבוש רמת הגולן מאז מלחמת 1973, הציונים התקדמו בשלושת המחוזות דרעא, קוניטרה וסווידא לאחר נפילת בשאר אל-אסד, והם כבשו גם חלק מרכס ההרים בגבול בין לבנון לסוריה במערב המדינה, לרבות הר החרמון, שנמצא במרחק של 30 ק"מ בלבד מדמשק.

ההתנהגות הצבאית והפוליטית של המשטר הציוני בסוריה לאחר בשאר אל-אסד מלמדת בבירור כי לאסטרטגיה של תל אביב כלפי דמשק יש שני נדבכים עיקריים. הנדבך הראשון הוא אי מתן אפשרות ליריבות אזוריות להיכנס לסוריה, כדי שישראל תוכל לשלוט בדמשק וכתוצאה מכך גם בכל אזור הלבנט (סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין).

ישראל מודאגת מהקשרים העמוקים של טורקיה עם ממשלתו של מוחמד ג'ולאני ואינה רוצה לאפשר להשפעה הפוליטית של אנקרה בשלטון החדש של דמשק להפוך להשפעה צבאית בסוריה. בחודש שעבר דיווחו כלי התקשורת כי טורקיה אמורה להקים בסיס צבאי בסוריה ולאמן את הצבא החדש של המדינה, וגם דווח כי בבסיסי T4 וחמה אמורים להתבסס מערכות מכ"ם ונ"מ. לכן, המשטר הציוני תקף מיד את הבסיסים הללו.

הנדבך השני באסטרטגיה של המשטר הציוני כלפי סוריה הוא יצירת אזור חיץ בדרום המדינה על ידי כיבוש חלקים ממחוז דרעא וחלוקת סווידא. השקפת המשטר הציוני מבוססת על היחלשותה המתמשכת של סוריה, שהייתה יריבתה של ישראל באזור לפני מלחמת האזרחים.

מה שמעניין לציין הוא שהשינוי של השלטון והאידיאולוגיה השולטת במדינה הזאת לא יכלו לשנות את תפיסת תל אביב כלפיה, ואפילו האותות הפייסניים של ממשלתו של מוחמד ג'ולאני לא הצליחו להפחית את עוינות הציונים כלפי סוריה.