סקר פיו: רוב האמריקנים מחזיקים בעמדות שליליות כלפי ישראל

אירועי השנה האחרונה, ובראשם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה שהגיעה בעקבותיה, משפיעים משמעותית על יחסה של דעת הקהל האמריקנית לישראל – כך עולה מסקר שפרסם השבוע מכון המחקר "פיו" (Pew Research Center). 

לצד התחזקות הביקורת הציבורית כלפי מדיניות ישראל, הסקר מצביע גם על ירידה ניכרת באמון האמריקנים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו: רק 32% מהנשאלים הביעו בו אמון, לעומת 52% בשיא הפופולריות שלו בארה"ב לפני מספר שנים. מבין הנשאלים, 24% הצהירו כי אין להם "שום אמון" בראש הממשלה, ו-28% נוספים השיבו כי יש להם בו "מעט מאוד אמון". בקרב צעירים עד גיל 49, 40% הביעו אי-אמון מוחלט.

הציבור האמריקני גם פחות רואה כיום את המלחמה בין ישראל לחמאס כעניין בעל חשיבות אישית או לאומית – מגמה שניכרת במיוחד בקרב דמוקרטים, צעירים ובעלי השכלה אקדמית. רק 46% מאמינים כיום כי פתרון של שתי מדינות אפשרי, ירידה משיעור של 52% שנמדד בסוף 2023.

הפוליטיקה האמריקנית – משתקפת בסקר

הפערים בין המפלגות בארה"ב בולטים מתמיד:  

- רוב הרפובליקנים ממשיכים להביע תמיכה חזקה בישראל ובצעדים הצבאיים שננקטו בעקבות מתקפת חמאס.  
- הדמוקרטים, לעומתם, מציגים ירידה ניכרת ברמות התמיכה, ומבליטים קריאות להפסיק את הסיוע הצבאי האמריקני ולמקד את מדיניות החוץ בזכויות אדם.

הסקר אף בחן את דעת הציבור על התנהלותו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בסכסוך הישראלי-פלסטיני. 31% סבורים שטראמפ נוטה לטובת ישראל יתר על המידה, 29% מעריכים שהוא מצליח לאזן בין הצדדים, ו-3% רואים בו דווקא תומך מובהק של הפלסטינים.

ומה לגבי "השתלטות"? נתון מפתיע

חלק מסקר "פיו" בחן גם סוגיות שנויות במחלוקת במיוחד – כמו תרחיש היפותטי של השתלטות אמריקנית על אזורים גאוגרפיים. 23% מהנשאלים מאמינים שטראמפ עלול לפעול להשתלטות על גרינלנד, ו-20% סבורים שמהלך דומה ייתכן גם כלפי עזה. עם זאת, רוב מובהק של 62% מתנגד לרעיון זה, מתוכם כמעט מחצית (49%) מתנגדים באופן חריף.

המגמה – זמנית או שינוי עמוק?

הסקר מהווה חלק מסדרת מדדים שמבקש "פיו" לשרטט מאז אוקטובר 2023, בעקבות מתקפת חמאס והשינויים במזרח התיכון. השאלה העיקרית העולה ממנו היא האם מדובר בירידה זמנית בתמיכה בישראל – או שמא מגמה מתמשכת שתשפיע גם על מדיניות הממשל האמריקני בעתיד.

בינתיים, בישראל עוקבים בדאגה אחר השיח הציבורי והפוליטי בארה"ב, שבו קולות הביקורת גוברים, בעיקר בתוך המפלגה הדמוקרטית. הקריאה לשינוי מדיניות הולכת ומתחזקת – עם דגש על הפסקת המעורבות בעימותים אזוריים והתמקדות בזכויות אדם.