פריצת דרך היסטורית": כיצד הפכה איראן למובילה בטכנולוגיה גרעינית – ולמה זה כל כך משמעותי?

בעשורים האחרונים, איראן הצליחה להגיע להישגים יוצאי דופן בתחום הגרעין – לא רק בהפקת אנרגיה, אלא גם בתחומים אזרחיים כמו רפואה, חקלאות, תעשייה ואפילו ניהול משבר המים. כל זאת, חרף סנקציות ממושכות, לחצים בינלאומיים וניסיונות לבלום את התפתחותה. בעיני מומחים איראניים, מדובר לא רק בהתקדמות – אלא ב"מהפכה טכנולוגית".
על פי ד"ר עלי באקוי, פיזיקאי וחבר סגל באוניברסיטת תרביאט מודרס, איראן נמצאת כיום בין עשר המדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה גרעינית – הישג עצום למדינה שלא נשענת על סיוע חיצוני. לדבריו, מדובר ב"פריצת דרך היסטורית", שיש לה השלכות חורגות מעבר לאנרגיה בלבד.
באקוי מסביר שהגרעין משמש לא רק לייצור חשמל, אלא גם למחקר רפואי, פיתוח תרופות נגד סרטן, איתור דליפות בצינורות, טיפול במי ים, ואפילו שיפור עמידות חומרים בתעשייה. 
שלוש התגובות הגרעיניות המרכזיות – ביקוע, היתוך והתפרקות רדיואקטיבית – הן הבסיס לטכנולוגיה שמשרתת תחומים מגוונים. כך לדוגמה: כור המחקר בטהרן תורם למחקר בתחום התרופות הרדיואקטיביות. רדיו-פרמצבטיקה  איראנית מטפלת בסרטן ואף נחשבת ראויה לייצוא.   טכנולוגיית X-Cell מסייעת לגידולים חקלאיים מבוקרים ומדויקים. פיתוח כורים קטנים וניידים (SMRs)  עשוי לפתור בעתיד את משבר המים במדינה.

עוקפת סנקציות, בונה עצמאות

אחת הנקודות הבולטות בדבריו של באקוי היא העצמאות הטכנולוגית: "למרות יותר מ-20 שנות סנקציות, הצלחנו לפתח מחזור דלק גרעיני שלם – מהפקת האורניום, דרך העשרתו ועד עיבודו מחדש. לא כל המדינות שמפעילות תחנות כוח גרעיניות הגיעו לשלב הזה".
בהקשר זה הוא מדגיש: אם טכנולוגיה זו אינה חיונית – מדוע המדינות המפותחות ביותר נאבקות לשלוט בה? לדבריו, החזקה בטכנולוגיה גרעינית הפכה לסמל של עצמאות וקדמה.
איזו מדינה משתמשת ובמה?

המדינות המובילות בטכנולוגיה גרעינית נחלקות לשניים:  מדינות המחזיקות בנשק גרעיני  (ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, הודו, פקיסטן, צפון קוריאה וישראל) ומדינות שמשתמשות בטכנולוגיה **למטרות שלום בלבד**, ובהן: יפן, גרמניה, דרום קוריאה, קנדה, ארגנטינה, ואיראן.

למרות השתייכותה לקטגוריה השנייה, איראן מצאה את עצמה תחת סנקציות בינלאומיות – שלדברי באקוי, נובעות "לא מחשש אמיתי לנשק גרעיני, אלא מרצון לשמור את המונופול הטכנולוגי בידי מעצמות מסוימות".

באקוי מדגיש שטכנולוגיה גרעינית היא "טכנולוגיה אב", שפיתוחה מזניק תחומים אחרים. הקשרים בין אנרגיה גרעינית, מדעי החומרים, הנדסה רפואית ואפילו בינה מלאכותית – פותחים בפני איראן אופק רחב של אפשרויות. "עם כניסת ה-AI, תהליכי פיתוח הטכנולוגיה הגרעינית יואצו ויחדרו לעוד ועוד תעשיות", הוא אומר.

מבט לעתיד: מיזמים, אתגרים ושאיפות

איראן, כך נראה, לא מסתפקת בסטטוס-קוו. אחד מהפרויקטים המרכזיים העתידיים הוא הקמת כורים גרעיניים קטנים וניידים – מהלך שיש בו פוטנציאל לשנות את המציאות באזורים מרוחקים, לספק מים מותפלים וחשמל נקי, ולחזק את עצמאות האנרגיה במדינה.

פריצת דרך, או קריאת תיגר על הסדר העולמי?

טכנולוגיה גרעינית היא אולי יותר מכל תמרור דרך: מי שמחזיק בה – נכנס למועדון המדינות המובילות. עבור איראן, מדובר גם בהישג סמלי, וגם בכלי פרקטי לפיתוח בר קיימא. אך בעולם שמוטרד משאלת הנשק הגרעיני והיציבות האזורית – כל צעד כזה עלול להוביל לעימותים דיפלומטיים וסנקציות.

האם טכנולוגיה גרעינית איראנית היא "פריצת דרך היסטורית"? תלוי את מי שואלים. עבור טהרן – זו התחלה של עידן חדש.