"כשל מודיעיני של ישראל ב-7 באוקטובר וכישלון בהבטחת ביטחונם של תושבי עוטף עזה"

במסקנת הוועדה מציינים כי הגורם העיקרי לכשל המודיעיני ב-7 באוקטובר הוא חטא היהירות, אשר סימאה את עיני קברניטי המדינה וראשי כוחות הביטחון מלהביט נכוחה על המציאות. לכן, ממשלת ישראל, מערכת הביטחון, הצבא, שב״כ וגורמים נוספים כשלו כישלון מוחלט במימוש משימתם היחידה – הגנה על אזרחי ישראל.

בהקשר זה, זוהה ראש הממשלה כאחראי העיקרי למצב זה, והנימוקים לכך כללו את הדברים הבאים: ההחלטה שלא להנחית מכת מנע על חמאס; התעלמות מההתרעות; יצירת קרע בעם כתוצאה מהרפורמה המשפטית; העברת הסמכויות בין המשרדים השונים וחוסר יכולת לתת מענה לצרכים השונים בעורף.

בנוסף לראש הממשלה, זרועות המודיעין - שב"כ, אמ"ן ואחרים – התעלמו מההתרעות ולא ידעו לספק התרעה. הצמצום בסד״כ הצבא סביב עזה, חוסר המוכנות של החיילים בפיקוד הדרום, הפקרתן של התצפיתניות לגורלן הם חלק מהחסרונות האחרים של המפקדים וראשי המוסדות הללו.

כמו כן, הדרג הפיקודי בצבא אחראי לאי העברת ההתרעה מיידית למפקדים והחיילים בשטח, על מנת שיוכלו להיערך. לפיכך, פיקוד דרום ואוגדת עזה כשלו באופן חמור ב-7 באוקטובר, עד לכדי קריסה של כל מערכות ההגנה והחיילים בשטח הופקרו להתמודד לבדם, כאשר במשך שעות ארוכות לא הגיעה כל תגבורת. גם חלק מפיקוד הצבא הישראלי נושא באחריות לכישלון זה בשל הדגשתו על רעיון ״הצבא הקטן והחכם״, והסתמכות מוגזמת על טכנולוגיה.

ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד, אחראיים גם הם להחלטה שלא להנחית מכת מנע על חמאס, ולשמירה על הקונספציה של "כסף תמורת שקט" - לתת כסף לחמאס בתמורה להיעדר תגובה צבאית נגד ישראל.

בנוסף למוסדות אלה, דו''ח המסקנות מדגיש כי "שרי הממשלה, ברוב המשרדים השונים, אחראיים לקריסת המערך הממשלתי ב-7 באוקטובר, לחוסר היכולת לתת מענה למשפחות הנעדרים והחטופים, לחוסר המענה לצורך של הלוחמים להגיע לדרום ולצפון, להיעדר המענה והטיפול במשפחות המפונים וילדיהם – בצפון ובדרום.

בהקשר זה ציטט "הארץ" דיווח נוסף, המצביע על כך שהפיץ שב"כ בלילה שלפני מתקפת 7 באוקטובר התרעה לכמה גופים ביטחוניים, ובהם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והמשטרה, על פעילות חריגה של חמאס בעזה. מסמך ההתרעה כלל מידע על פעילות חריגה ברשת כרטיסי ה-SIM של כמה חטיבות של חמאס. במסמך הדגיש שב"כ כי הפעילות החריגה עשויה להצביע על אפשרות לפעילות התקפית של חמאס. אבל המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לא נקט צעדים כלשהם בעקבות קבלת המידע. כמו כן, גם המשטרה לא שינתה את היערכותה בדרום, ואף אפשרה לקיים את מסיבת הנובה. ההערכה השלטת הייתה אז שזהו תרגיל של חמאס.

מדו''ח מיוחד נוסף שפורסם בדצמבר 2024 עולה כי תנועת כוחות חמאס ברצועת עזה לקראת המתקפה ב-7 באוקטובר 2023 יצרה חתימה סייסמית כבר כחצי שעה לפני החדירה לשטח ישראל. תחנות ניטור של המכון הגיאולוגי קלטו בשעות הבוקר המוקדמות של 7 באוקטובר רעש חריג מאוד, שאפשר לייחס אותו ברמת מובהקות גבוהה לתנועת כלי רכב כבדים לעבר נקודות ההתארגנות. שלוש מהתחנות ממוקמות במרחק של 30 ק"מ עד 50 ק"מ מרצועת עזה. מנתוני שלוש התחנות עולה כי הרעש הסייסמי, שנקלט החל מהשעה 06:00, הלך והתגבר ככל שהתקרבה המתקפה. על פי נתונים אלה ניתן לקבוע בוודאות גבוהה שהכוחות התקדמו על הציר "סלאח א-דין" במהירויות של בין 25 ל-50 קמ"ש.

בתחילת מרץ 2025 פרסמו הצבא והשב"כ את פרטי התחקיר הראשון שלהם לגבי ה-7 באוקטובר, המתמקד בבסיס "נחל עוז" וב"קיבוץ כפר עזה". מהתחקיר עולה כי נחל עוז קיבל ציון שמראה כי חמאס ידע את כל פרטי הבסיס הזה, מה שאפשר ל-250 כוחות הנוח'בה של חמאס להשתלט בקלות על הבסיס. בבסיס נחל עוז נפלו 53 חיילים וחיילות ונחטפו 10. בנוסף, חלק משרשרת המחדלים שהובילו לחטיפת התצפיתניות היה שפעלו שם מספר יחידות שונות בלי תיאום וסנכרון ביניהן. בשלב הזה גדוד 414 שאחראי על מערך האיסוף, הוציא פקודה רק חמש וחצי שעות לאחר הגל הראשון של התקיפה.

מהתחקיר עולה כי שערי קיבוץ כפר עזה, מצלמות האבטחה ומערכת הכריזה ייעודית להעברת התראות חירום לא פעלו. בשל תקלה במערכת ההתראות, נאלצו התושבים להשתמש בקבוצות ווטסאפ להעברת מידע. חטיבה צפונית לא התכוננה לתרחיש של התקפה רחבה בהפתעה, ולכן לא היה כוח מוכן להגיב במהירות.

יתר על כן, מהתחקיר של הצבא הישראלי עולה כי עד ה-7 באוקטובר בצהריים נכחו בקיבוץ כפר עזה מאות חיילים יחד עם מג"דים, מח"טים ושני מפקדי אוגדות, אך הם לא השיגו שליטה על המצב. לאחר פרסום הדו"ח ערך האתר "מעריב" סקר כדי לקבוע מהי ההשפעה של דו''ח התחקיר של הצבא על אמון האנשים בצבא. הסקר מצא כי אמון הציבור בצבא ישראל ירד ב-48%.

אז המציאות היא שלמערכות המודיעין והביטחון של ישראל יש שגיאות רבות בהערכות ביטחוניות. מערכות כאלה, שלא הצליחו להבין סימני אזהרה ולנתח נכון התפתחויות ליד גבולותיהן, ללא ספק יטעו באותה מידה בהערכות אחרות שלהן. אבל מ-7 באוקטובר 2023 ועד היום מנסים מפקדי הצבא והרשויות הפוליטיות להסתיר את חוסר היעילות הזה באמצעות שימוש בכלי נשק ובכוח אש.

דוחות התחקירים שפורסמו בשנה האחרונה לגבי גורמי ההפתעה ב-7 באוקטובר קובעים כי לאחר שחדרו כ-3000 כוחות חמאס לשטח ישראל, מערכת ההגנה והביטחון של ישראל לא הצליחה להתאושש מההלם במשך שעות. התוצאה הייתה קרב בין כוחות חמאס לצבא על אדמת ישראל במשך שלושה ימים. בתגובה להפתעה שכזו ולכישלון בהבטחת ביטחון, ישראל נחושה ליצור אזורי חיץ באמצעות השתלטות על שטחן של מדינות ושטחים פלסטיניים בסוריה, בלבנון, ברצועת עזה ובגדה המערבית, כדי להתגבר איכשהו על חוסר יכולתה וחוסר היעילות שלה בהערכות ביטחוניות עתידיות. לכן, לתושבים הסמוכים לגבולות עדיין יש דאגות ביטחוניות רציניות. מסיבה זו, למרות שחלפו יותר מ-18 חודשים מאז תחילת המלחמה בעזה, יישובים הנמצאים במרחק של עד שני קילומטרים מגבול רצועת עזה נותרו מפונות. זה נובע מהיעדר שיקום ההרס מחד ומהבטחת ביטחון תושבי אותן יישובים מאידך.