מדוע ההבטחה של קונסוליית ביידן ירושלים נותרה לא ממומשת
שנה לתוך נשיאותו, ג'ו ביידן לא עמד בהבטחתו לפתוח מחדש קונסוליה לפלסטינים בירושלים.
הנוכחות הדיפלומטית של ארצות הברית בירושלים קדמה להקמת מדינת ישראל בכמעט מאה שנה, וקונסוליה אמריקאית בעיר הקודש סיפקה שירותים לפלסטינים במזרח ירושלים, בגדה המערבית ובעזה מאז 1967.
כלומר, עד שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ סגר אותו ב-2019.
שנה קודם לכן, ממשל טראמפ הודיע ??על תוכניות לסגור את הקונסוליה הכללית של ארה"ב בירושלים, ואמר כי היא תאפשר שירותים קונסולריים באמצעות שגרירות ארה"ב, אשר הועברה במחלוקת מתל אביב לעיר הקודש באותה שנה.
המהלך עורר גינויים מצד פלסטינים, וג'ו ביידן התחייב לפתוח מחדש קונסוליה המיועדת במיוחד לענייני פלסטינים בירושלים. אבל שנה לתוך הקדנציה הראשונה שלו בתפקיד, נשיא ארה"ב לא הצליח עד כה למלא.
כאן, אל ג'זירה בוחנת היכן הדברים עומדים - ואילו גורמים משחקים תפקיד במעמד הקונסוליה:
מה הבטיח ביידן?
במהלך הקמפיין לנשיאות ארה"ב, ביידן התחייב באופן חד משמעי ושוב ושוב לפתוח מחדש את הקונסוליה, במיוחד במאמצי הסברה למצביעים ערבים ומוסלמים.
"כנשיא, ביידן ינקוט בצעדים מיידיים להחזרת הסיוע הכלכלי וההומניטרי לעם הפלסטיני, בהתאם לחוק האמריקני, כולל סיוע לפליטים, יפעל לטיפול במשבר ההומניטרי המתמשך בעזה, יפתח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים ויפעל. לפתוח מחדש את משימת אש"ף בוושינגטון", נכתב במצע הקמפיין של ביידן לקהילות ערביות-אמריקאיות.
עוזריו הבכירים של הנשיא חזרו על ההבטחה הזו כבר באוקטובר 2021, אך בסוף דצמבר, פקיד בכיר בממשל סירב להגיב כשנשאל אם הקונסוליה תיפתח מחדש.
הבית הלבן ומחלקת המדינה לא הגיבו לשאלות אל-ג'זירה מדוע הקונסוליה עדיין לא נפתחה מחדש, או האם הממשל עדיין מחויב לעשות זאת.
אז למה נראה שהדברים תקועים?
זה נשאר לא ברור. אבל ישראל - המקבלת הבכירה בעולם של סיוע צבאי אמריקאי - התנגדה בתוקף להצעה האמריקנית לפתוח מחדש את הקונסוליה, במה שאנליסטים אמרו שהוא מפגן התרסה נגד תוכניתו של הנשיא הדמוקרטי.
על רקע הביקורת של מפלגת הליכוד של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט אמר לכנסת כי ממשלתו שואפת "להסיר את הנושא מהשולחן".
"הממשלה בראשותי הבהירה שוב ושוב את עמדתה לפיה אין מקום לקונסוליה פלסטינית בירושלים", אמר בנט בחודש שעבר. "ירושלים היא בירתה של מדינה אחת, מדינת ישראל. פרק זמן."
ישראל כבשה את חלקה המזרחי של ירושלים ב-1967 וסיפחה אותו ב-1980 בניגוד לחוק הבינלאומי. הרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית) מחפשת את מזרח ירושלים כבירתה של מדינה פלסטינית עתידית, אך מנהיגי ישראל מתעקשים שהעיר חייבת להישאר הבירה הבלתי מחולקת של ישראל - עמדה המשותפת לפוליטיקאים אמריקאים בולטים משתי המפלגות הגדולות.
חליל ג'השאן, מנכ"ל המרכז הערבי בוושינגטון הבירה, אמר כי ממשלתו השברירית של בנט "נכנעה ללחץ פנימי" להקשיח את התנגדותה לקונסוליה.
"מה שקורה הוא שהנושא הפך לבעיה ביחסים הדו-צדדיים בין ארה"ב לישראל", אמר ג'השאן לאל-ג'זירה. "ההתנגדות הישראלית לפתיחת הקונסוליה מחדש, במקום להצטמצם עם הזמן - כפי שחשב הממשל - הוכפלה, שולשה והכפילה פי ארבעה".
מדוע הקונסוליה נושאת כל כך מחלוקת?
בעוד שהקונסוליה מעולם לא סומנה כאחת לפלסטין, נוכחותה הוכיחה רמה של הכרה דיפלומטית אמריקאית בפלסטינים, ומיקומה הציע רמה מסוימת של הכרה מרומזת של ארה"ב בתביעות הפלסטיניות על מזרח ירושלים.
ההחלטה של ??ממשל טראמפ לסגור את הקונסוליה באה כחלק מסדרה של מהלכי מדיניות שהוקעו על ידי הפלסטינים, כולל העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים וסגירת משרד הארגון לשחרור פלסטין בוושינגטון הבירה.
למרות שהממשל לשעבר התעקש שצעדים אלו לא שינו את עמדת ארה"ב כלפי ירושלים ונועדו להגביר את "היעילות", צייץ טראמפ לאחר מהלך השגרירות: "הורדנו את ירושלים, החלק הקשה ביותר במשא ומתן, מהשולחן".
מייקל אורן, שליח ישראלי לשעבר לארה"ב, בירך גם הוא על ההחלטה לסגור את הקונסוליה, ואמר ב-2018 כי היא "מסיים את השריד האחרון של התמיכה האמריקאית בחלוקת העיר".
מה יפתח מחדש את הקונסוליה?
בעוד ביידן החליט להשאיר את שגרירות ארה"ב בירושלים, תוכניתו לפתוח מחדש את הקונסוליה נתפסה כאמצעי פייס המאותת שוושינגטון עדיין רואה בעיר הקדושה שנוי במחלוקת.
ג'השאן אמר כי פתיחת הקונסוליה מחדש תהיה מחווה סמלית בעיקרה, אך כזו שגורמים מרכזיים ייחסו לה ערך משמעותי.
בשנת 2018, הרשות הפלסטינית כינתה את סגירת הקונסוליה של ארה"ב מתקפה על הריבונות הפלסטינית שאין לה "שום קשר ל'יעילות' והרבה לעשות נחת רוח לצוות אמריקאי אידיאולוגי שמוכן לפרק את יסודות המערכת הבינלאומית ושל מדיניות החוץ של ארה"ב, על מנת לתגמל הפרות ופשעים של ישראל".
"הצד הפלסטיני רצה את [הקונסוליה] כי זה דבר סמלי. זה מאתגר את הניצחון המוצהר של ישראל תחת טראמפ - שזהו זה, ירושלים היא שלהם, ואין שום דבר בירושלים שכולל את הפלסטינים", אמר ג'השאן לאל-ג'זירה.
האם נדרש אישור ישראל לפתיחת הקונסוליה?
זה לא לגמרי ברור.
פקיד משרד החוץ האמריקאי בריאן מקיון הציע שארה"ב זקוקה לאישורה של ישראל כדי לפתוח מחדש את הקונסוליה. "זו ההבנה שלי - שאנחנו צריכים את הסכמת הממשלה המארחת לפתוח כל מתקן דיפלומטי", אמר מקיון בשימוע בקונגרס באוקטובר.
אבל ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתייה הדגיש כי ארה"ב "לא צריכה אישור מאף אחד" כדי להקים מחדש את הנציגות הדיפלומטית. בנובמבר הוא גם הזהיר מפני פתיחת הקונסוליה בגדה המערבית הכבושה. "רמאללה היא לא ירושלים, ורמאללה היא לא בירת פלסטין", אמר.
ג'השאן אמר שהעניין הוא פוליטי, לא משפטי או לוגיסטי. "הבעיה היא לא יכול או לא יכול; הנושא הוא רצון או לא רצון", אמר. "וברור שהממשל הזה לא הולך לאתגר את ישראל בנושא הזה".
האם ביידן מתמודד עם לחץ מקומי בנושא?
לאחר שקבוצה של מחוקקים אמריקאים נפגשו עם בנט בספטמבר, הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי אמר שהמחוקקים האמריקאים הדגישו את החשיבות של פתיחת הקונסוליה מחדש.
עמיתו כריס ואן הולן הדגיש כי נשיא ארה"ב התחייב להקים מחדש את התפקיד הדיפלומטי, ואמר כי "חשוב שיעמוד במילתו, יפעל ויהפוך את ההחלטה המזיקה של טראמפ".
אבל בדיוק כפי שחלק מהדמוקרטים תומכים בהתחייבות הקונסוליה, הרפובליקנים מתגייסים נגדה.
באוקטובר הציגו הסנאטורים הרפובליקנים ביל הגרטי ומרקו רוביו הצעת חוק שתמנע פתיחת תפקיד דיפלומטי לפלסטינים בירושלים. "זה מקומם שממשלת ביידן ממשיכה להביע תמיכה בפתיחת קונסוליה מחדש בירושלים, מה שמטיל ספק במעמדה כבירת ישראל", אמר רוביו בהצהרה באותה עת.
להצעת החוק, בחסות שותפים של 39 רפובליקנים, יש סיכוי קטן לעבור בקונגרס הנשלט על ידי הדמוקרטים, אך היא מדגישה את הסיכונים הפוליטיים שילוו את המהלך, כמו גם את נכונותם של נצים פרו-ישראלים לערער עליו. בגרסה של בית הנבחרים להצעת החוק שהוצגה באוקטובר יש 122 שותפים רפובליקנים.
כמה דמוקרטים שמרנים, כולל חבר בית הנבחרים ג'וש גוטהיימר, הזהירו גם את ביידן מפני פתיחת הקונסוליה מחדש.
"הממשל מרגיש את הלחץ מהצד הפרו-ישראלי, והוא לא מוכן להשתתף בהתנגשות רצינית שתסכן את היחסים עם [ישראל] על משהו שהממשל עמוק בפנים יודע שהוא רק סמלי", אמר ג'השאן.
