איראן מאיימת, סכסוך רוסיה-אוקראינה עיינו במתקפת הסייבר המסיבית של ישראל
יממה לאחר שישראל נפגעה ממה שרשויות המדינה תיארו כמתקפת סייבר שדחתה זמנית מספר אתרים, כולל פורטלים ממשלתיים, מעט מידע עלה על אופי או מקור המתקפה.
אבל גם דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר וגם מומחי אבטחת סייבר ראו קשר פוטנציאלי לסכסוך איראן ורוסיה באוקראינה בהתחשב במתיחות הגיאופוליטית המוגברת שאפפה את התקרית.
"בשעות האחרונות זוהתה מתקפת DDoS (Distributed Denial of Service) נגד ספק תקשורת", מסרה מנהלת הסייבר הלאומית בישראל בהצהרה שחלקה עם ניוזוויק ביום שני. "כתוצאה מכך, הגישה למספר אתרים, ביניהם אתרים ממשלתיים, נדחתה לזמן קצר. נכון לעכשיו, כל האתרים חזרו לפעילות רגילה".
צה"ל דחה את בקשתו של ניוזוויק להגיב ורשויות ישראליות אחרות שמרו ברובן על שתיקה בנוגע לפריצה, שנראתה כאחת הגדולות שמטרתן את המדינה בהיסטוריה האחרונה.
לא היו טענות מיידיות לאחריות לפיגוע, אך עד מהרה פנה החשד לאיראן מכיוון שסוכנות הידיעות הרשמית של הרפובליקה האסלאמית דיווחה במהירות על התקרית, תוך שהיא מציינת מתקפות סייבר קודמות שבוצעו נגד ישראל על ידי קבוצות הקשורות לאיראן, כולל ארגון "הצל השחור". שהואשם בשורה של תקריות מקוונות בישראל.
מקורות חצי רשמיים כמו סוכנות הידיעות פארס דיווחו מוקדם יותר ביום שני גם על תקרית לכאורה שבה משמרות המהפכה טען כי סיכלו מזימה ישראלית המכוונת לאחד ממתקני הגרעין החשובים במדינה. הדו"ח טען כי מרגלים ישראלים, תוך שימוש בסוכן ששולם במטבע קריפטוגרפי וסיפק תקשורת מאובטחת במסווה של חברה הונג קונגית, ניסו לגשת לאדם שעבד על צנטריפוגות IR-6 מתקדמות במתקן הגרעיני פורדו לפני שהמזימה נבקרה על ידי פיקוד הגרעין של משמרות המהפכה.
הפריצה בישראל התרחשה יומיים בלבד לאחר שמשמרות המהפכה של איראן שיגרו את מה שתואר על ידי רשויות השלטון האזורי הכורדי המקומי ככמעט תריסר טילים בליסטיים לעבר אתר בעיר ארביל שבצפון עיראק, בו נמצא גם צבא ארה"ב . התקיפה החצופה הזו באה כנקמה לכאורה על תקיפה אווירית שהושמה על ישראל שהרגה שני קולונלים איראנים בסוריה בשבוע שעבר.
ההסלמה הדרסטית מגיעה במה שהיה סכסוך ממושך ומפוקפק בין אויבות הארכיטקטורה איראן וישראל, מכיוון שהרבה מתשומת הלב של הקהילה הבינלאומית, כולל זו של ארצות הברית, מתמקדת במלחמתה של רוסיה באוקראינה השכנה.
בשיחה עם ניוזוויק , הביע נציג הקבוע לשעבר של ישראל באו"ם דני דנון דאגה שהעיתוי אינו מקרי.
"אנו מוטרדים ממתקפות הסייבר האחרונות בישראל והתקרית נחקרת לעומק", אמר דנון. "יש, כמובן, חשש שאיראן 'בודקת' את ישראל וארה"ב בתקופה הכאוטית הזו שבה כל העיניים נשואות לאוקראינה. כשאיראן מזהה הזדמנות לנצל את המצב ולקדם את סדר היום הטרוריסטי שלה הם לא מהססים. זה יכול להיות שזה מה שאנחנו רואים שקורה עכשיו."
הוא טען כי "המתקפה הבלתי מעוררת על ארביל, עיראק, על ידי כוחות איראנים היא מקרה אחד כזה, ומתקפות הסייבר על ממשלת ישראל, שאיראן לקחה עליה אחריות, היא אחרת".
דנון גם קשר להתפתחות נוספת, המאמצים המתמשכים להחזיר את השתתפותה של ארצות הברית בהסכם גרעין משנת 2015 עם איראן ועם החותמות סין, צרפת, גרמניה, רוסיה ובריטניה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקש לחזור לעסקה, שננטשה על ידי קודמו ב-2018, מהלך שיביא להסרת הסנקציות הגורפות של ארה"ב מאיראן בתמורה לכך שטהרן תחזיר מגבלות נוקשות על תוכנית גרעין שלדבריה מעולם לא נועדה לייצר גרעין. נֶשֶׁק.
ישראל, שלדעתה יש נשק גרעיני משלה, תמיד התנגדה להסכם, המכונה רשמית תוכנית הפעולה המשותפת (JCPOA), ודנון אמר שפעולות איראניות כאלה צריכות להניא את המעצמות מהתמודדות עם הרפובליקה האסלאמית.
"ההסתערויות הקטנות לכאורה הללו אך תוצאתיות הללו צריכות לשמש אזהרה ל-P5+1 בווינה שלא נוכל לשתף פעולה בשום צורה עם משטר המבקש להטיל אימה על העולם המערבי וזועק להשמדתו", אמר דנון. "עלינו להגיב לטרור האיראני בתוקפנות ובסנקציות ולא בתגמול או לפייס".
אף על פי כן, נציגי העסקה המקורית הופיעו על סף החלטה בבירת אוסטריה לפני ימים ספורים, אך הפסקה הוכרזה בפתאומיות, ככל הנראה בעקבות דרישה רוסית ברגע האחרון להבטחות שמוסקבה תוכל לסחור עם טהראן ללא הפרעה. כאשר וושינגטון מובילה קואליציה רחבה של מדינות להטיל סנקציות על רוסיה בשל המבצע הצבאי שלה נגד אוקראינה.
דובר מחלקת המדינה האמריקאית, נד פרייס, אמר ביום שני לכתבים כי זה תלוי באיראן וברוסיה כדי להבין כיצד להמשיך.
"ברור שיש החלטות שצריכות להתקבל בטהרן. ברור שיש החלטות שצריכות להתקבל במוסקבה", אמר פרייס. "אנו מצפים לקבל תחושה טובה יותר בימים הקרובים האם ניתן להשיג דרך קדימה עם חזרה הדדית לעמידה ב-JCPOA."
למחרת, שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר-עבדולהיאן, נסע למוסקבה כדי לפגוש את מקבילו הרוסי סרגיי לברוב, עמו שוחח גם באוקראינה וגם בהסכם הגרעין, וגם באפגניסטן, סוריה ותימן, לפי משרד החוץ האיראני.
באשר למתקפות הטילים בארביל, פרייס גינה את הפעולות כ"התקפות נגד המדינה הריבונית של עיראק" וטען שפעילויות כאלה הן רק מוטיבציה נוספת ליישב את ה- JCPOA .
"הנקודה הרחבה יותר היא שאיראן מהווה איום על השותפות שלנו באזור, ובהמשך, גם עלינו במספר דרכים שונות. ודיברנו על הפעילות המרושעת של איראן, מעבר להתקדמות הגרעינית שלה ולפרובוקציות הגרעיניות שלה". אמר פרייס.
"ראינו את איראן, כמובן, מממנת נציגי כוח באזור, מממנת קבוצות טרור, עוסקת בפעילות סייבר זדונית, אבל הנקודה הבסיסית היא שאיראן תוכל לעשות את כל הדברים האלה, ואולי יותר, ללא עונש גדול בהרבה. אם זה לא היה מוגבל בוודאות ולתמיד מלהשיג נשק גרעיני".
בהודעתו שלו על התקפות הטילים בצפון עיראק, נראה היה שמשמר המהפכה קושר את המהלך לחשוד בתקיפה אווירית ישראלית שבה נהרגו שני קולונלים איראנים ליד בירת סוריה דמשק בשבוע שעבר, אירוע שעליו נשבעו משמרות המהפכה נקמה.
"בעקבות הפשעים האחרונים של המשטר הציוני המזויף וההצהרות הקודמות שלנו לפיהן הפשעים והרשעות של המשטר הידוע לשמצה לא יישארו ללא מענה", נמסר ממרכז יחסי הציבור של הכוח, "אמש, המוקד האסטרטגי של הקונספירציה והרוע הציוני. על ידי טילים רבי עוצמה של משמרות המהפכה האסלאמית".
שוב, אנו מזהירים את המשטר הציוני הפושע שחזרה על כל רוע תעמוד בפני תגובות קשות, החלטיות והרסניות", אמרו במשמרות המהפכה. "אנחנו גם מבטיחים לאומה הגדולה של איראן שהביטחון והשלום של המולדת האסלאמית הם הקו האדום".
איראן מילאה תפקיד צבאי בסוריה במשך שנים, ותומכת בנשיא בשאר אל-אסד במלחמת אזרחים שאמורה לציון 11 שנים להיווסדה ביום שלישי. ישראל ביצעה מאות תקיפות אוויריות לאורך תקופה זו - רבות לא אושרו ולא הוכחשו על ידי צה"ל - נגד עמדות איראן, בעלות בריתה המיליציות ועמדות צבא סוריה המנסות להפיל מטוסי קרב ישראליים.
אבל תומכת גם בדמשק היא מוסקבה, שהציבה הגנות אוויריות מתקדמות שמעולם לא שימשו למטרת מטוסים ישראלים. למרות הברית עם ארה"ב, ישראל ראתה ברוסיה שחקנית מפתח באזור ובמיוחד בסוריה השכנה ושתי המדינות קיימו מגעים על הסכסוך לעתים קרובות.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, ישראל ביקשה בזהירות לאזן את עמדתה , כאשר שר החוץ הישראלי יאיר לפיד גינה על הסף את רוסיה כאשר ראש הממשלה נפתלי בנט מבקש למנף את יחסיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי למלא תפקיד מתווך בסכסוך.
בנט שוחח ביום שני עם פוטין ובשבת עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי . בעוד שישראל היססה עד כה להצטרף לסנקציות בינלאומיות נגד רוסיה, לפיד טען ביום שני כי ישראל "לא תהיה נתיב לעקוף סנקציות שהוטלו על רוסיה על ידי ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות" בהתחייבות שעמיתו האוקראיני דמיטרו קולבה. אמר הוחזר בפניו למחרת.
אף על פי שאף שחקן או אומה לא נטל אחריות למתקפת הסייבר על ישראל, מומחי אבטחת סייבר גם לא יכלו לשלול ששחקן בחסות אומה או מדינה היה מעורב בשל ההיקף והתחכום של הפריצה כשנשאלו אם האחריות עלולה להיות על איראן או רוסיה.
כדי לייחס את המתקפה הספציפית הזו לשחקן ממלכתי צריך ניתוח מעמיק", אמר כריס אולסון, מנכ"ל פלטפורמת הבטיחות הדיגיטלית Media Trust, לניוזוויק . "עם זאת, מכיוון שמדינות לאום בדרך כלל מגדילות את ההתקפות המכוונות לסביבות ממשלתיות בתקופות של סערה, בהחלט ייתכן שהדבר יייחס לממשלה יריבה זרה".
ג'ניפר טיסדייל, מנכ"לית רשת אבטחת הסייבר GRIMM, הרגישה שסביר יותר מאשר לא שלממשלה זרה יש יד במתקפה.
"אין מספיק מידע כדי לומר בוודאות שהמתקפה הייתה בחסות המדינה", אמר טיסדייל לניוזוויק . "גם אין מספיק מידע כדי לומר שזה לא היה. ידוע שאיראן וישראל היו מעורבות זו בזו במלחמת צללים סייבר. אני חושב שיותר סביר מהאפשרי שהפעולות של מדינת לאום פועלות. ."
