היסטוריה של סכסוך הגבול הימי של לבנון עם 'ישראל': המפות מאשרות את אמיתות קו 29
על בסיס מחקרים גרמניים שהצביעו על נוכחות של כמויות עצומות של נפט וגז בים, לבנון ומדינות אזוריות אחרות החליטו להשקיע את ההון שמשנה את המשחק הזה. עם זאת, תיחום הגבולות הימיים בין אותן מדינות הפך לנושא מרכזי שעלול להוביל לסכסוכים גדולים.
אם נבדוק את המקרה של לבנון, הכאוס הפוליטי בקרב המפלגות המקומיות בנוסף ללחצים הזרים דחפו את ראש הממשלה לשעבר פואד סניורה לעשות ויתורים חסרי תקדים בהקשר זה.
סניורה שיגרה באופן לא חוקתי בשנת 2007 פקיד לקפריסין על מנת לחתום על הסכם הנוגע לגבולות הימיים, והודה במפה שטוענת כי הגבול הימי של לבנון נמצא בקו 1 ומותרת משאבים לאומיים אדירים.
ב-2012 הציע השליח המיוחד של ארה"ב לסוריה ולבנון, פרדריק הוף, לחלק את השטח השנוי במחלוקת באופן זמני, ולהעניק ללבנון 490 קמ"ר נוספים. עם זאת, הגורמים הלבנונים דחו את ההצעה המונעת מלבנון את רוב זכויותיה.
לאחר מכן, התנהל משא ומתן ארוך בין לבנון לארה"ב שתווך לכאורה לפתרון הסכסוך הלבנוני-ציוני לפני שהוטל על צבא לבנון לנהל משא ומתן עקיף עם האויב הישראלי.
צבא לבנון הכין הצעה מלאה שמשקפת את העמדה הרשמית ומבטיחה את זכויות לבנון בקו 29 לאחר שהמשלחות הציוניות-אמריקניות התעקשו במשך זמן רב להטיל קו 23 שנותן את כל שדה הנפט של כריש לכובש הישראלי.
בהקשר זה הסתמכו המשא ומתן הציוני על האי תכלת, שהוא רק סלע שנעלם בעונת החורף, כדי לתחום את גבולות 'ישראל'. עם זאת, על פי מפה בריטית, שהונפקה על ידי המרכז ההידרוגרפי הבריטי, גבולה של לבנון הוא בקו 29, ותכלת לעולם לא יכולה להיחשב כאי.
יתרה מכך, תיחום גבולה של לבנון חייב להתחיל מהעמדה הטריטוריאלית האחרונה בראס נקורה, לא אף אחד אחר מאחוריה. המפה הבאה מראה כיצד הודאה בעמדה הטריטוריאלית האחרונה מבטיחה יותר מזכויותיה של לבנון.
לפיכך, ללבנון יש את הזכות לקבל את חלקה של כריש שנמצא בצד הלבנוני והן בצד הפלסטיני של הגבול, ולספינה היוונית, Energean Power, אין את הזכות לפעול באזור שנוי במחלוקת.
מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסאללה, הדגיש ביום חמישי כי מפלגת ההתנגדות הלבנונית מחויבת להגן על העושר הימי של המדינה, והזהיר את האויב הישראלי כי "כל האפשרויות על הפרק" בהקשר זה.
בנאום ששודר בטלוויזיה באמצעות אל-מנאר, אמר סייד נסראללה כי ההתנגדות מסוגלת בכמה מישורים (צבאית, לוגיסטית, ביטחונית ופרטנית) למנוע מהאויב הישראלי להפיק גז ונפט מהאזור השנוי במחלוקת.
כבודו אמר כי החברה היוונית המפעילה את כלי השיט שהגיעה לאזור השנוי בקריש שותפה לתוקפנות הישראלית על העושר הימי של לבנון, והזהירה את החברה כי היא "אחראית מלאה" לגורל הספינה.
