האם יש איסלאמופוביה ציונית ספציפית?
כתרומה לחודש המודעות לאיסלמופוביה ראוי להדגיש את התפקיד הספציפי שממלאת התנועה הציונית בתפיסה ובהפצה של האיסלאמופוביה במערב ומחוצה לה.
בשבוע שעבר, האישה המוסלמית השחורה הראשונה שנבחרה לנשיאת איגוד הסטודנטים הלאומי, בריטניה, שיימה דלאלי פוטרה עוד לפני שהספיקה להיכנס לתפקידה. זוהי נקודת שפל חדשה חסרת תקדים בהתקפה של האיסלאמופוביה איתה מתמודדים מוסלמים פעילים פוליטית במערב. נובמבר הוא חודש המודעות לאיסלמופוביה בבריטניה, ושיאימה גילתה באמצעות טוויטר שהיא פוטרה ביום הראשון של החודש. אבל היא לא נרדפה על ידי הימין הקיצוני המסורתי, אלא על ידי מסע הכפשות, הטרדות ובריונות שהובילה התנועה הציונית.
ציונות וגזענות אנטי-ערבית
אפשר להתחיל בציון הגזענות האנטי-ערבית הידועה של מנהיגי התנועה הציונית ומייסדי מדינת ישראל. זו הייתה אידיאולוגיה שסייעה להצדיק את גירוש הפלסטינים – והמשך גלותם – ודיכוי אלה שנותרו בגבולות ישראל בשנת 1948. יש שפע של נתונים המעידים על הבסיס העובדתי של טענה זו.
מחקר שנערך לאחרונה על הימין הגזעני (בגלוי) בישראל מציין: "רעיון ה'טרנספר' (לשון הרע לטיהור אתני), [קודם]... קודם ונרדף בחשאי או בגלוי על ידי רוב המנהיגים הציוניים מתאודור הרצל ועד דוד בן גוריון״.
רעיונות כאלה ניזונים על ידי תנועת המתנחלים , בניסיונותיה המתמשכים להצדיק עוד נישול ואלימות. ישנם זרמים של דעה פרו-מתנחלים בארה"ב, אשר מבוססים על ההקשר הזה ב"ישראל". צורות אלה של גזענות היו הבסיסיות ליצירת "ישראל" ולאופן שבו היא פועלת כיום. ניתן ללקט טעימה מהם מהצילומים הנפוצים של "יום הדגל" השנתי בירושלים, כאשר כנופיות של מתנחלים קיצוניים משתוללות ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בקריאות "מוות לערבים", "שיישרף הכפר שלך" ו איומים ישירים שונים אחרים.
גזענות אנטי-ערבית ואנטי-פלסטינית מלווה במכלול עמוק ומתמשך של דעות קדומות אנטי-מוסלמיות. בבסיסם מציגים המוסלמים כאיום, לא רק על הפרויקט הציוני, אלא על ה"ציוויליזציה" המערבית כולה. ביניהן תיאוריות קונספירציה לפיהן קיימת נטייה מוסלמית מיוחדת לאלימות וטרור, שהאיסלאם מנחה את ההתנהגות הפוליטית הריאקציונית לכאורה של המוסלמים - המתבטאת בשימוש במונח "אסלאמיות". כפי שדיברתי במאמר קודם , מקורם של התנועה הציונית והאידיאולוגים הקשורים אליה, כולל ההיסטוריון הבריטי ברנרד לואיס.
"איראביה" - תיאוריית קונספירציה ציונית
שיוך האיסלאם עם טרור ותגובה הם לא ה"טרופים" השליליים היחידים המשמשים נגד מוסלמים. יש מגוון של אחרים, כולל תיאוריית הקונספירציה איראביה לעתים קרובות מאוד דנים בתיאוריות הללו כתוצר של הימין. אבל זו לא התמונה המלאה. לדוגמה, אנדרו בראון מספק ניתוח ארוך וקוהרנטי של המושג "איראביה": "פעם רעיון מעורפל שהוגבל לפינות האפלות של האינטרנט, האידיאולוגיה האנטי-אסלאמית נראית כעת בפוליטיקה היומיומית של המערב". הוא מתייחס לג'יזל ליטמן כ"מחדשת" את המושג ומתאר אותה כ"אישה יהודייה ילידת מצרים שברחה מקהיר לבריטניה לאחר משבר סואץ, ולאחר מכן עברה לשוויץ ב-1960 עם בעלה האנגלי". כתיבה תחת השם שלבת יאור , "תיאוריית הקונספירציה הגדולה" של ליטמן על "תוכנית סודית למכור את אירופה למוסלמים" הופיעה בספר ב-2005.
אבל זה לא ממש הסיפור המלא. בשנת 1961 בעלה הבריטי דייוויד הוביל את מבצע הקיר במבצע של מוסד כדי לחטוף ילדים יהודים ממרוקו כדי להפוך למתיישבים מתנחלים בפלסטין. ג'יזל בילתה שלושה חודשים במרוקו וסייעה במבצע . שניהם היו מעורבים מאוחר יותר במגוון ארגונים ציוניים והמשיכו להיות אורות מובילים בתנועת הנגד הג'יהאד האיסלאמופובי.
המושג Eurabia גם קודם בספרים על ידי מגוון דמויות ניאו-שמרניות/ציוניות כולל; מלאני פיליפס (2006); קלייר ברלינסקי (2006); ברוס באוור (2006); וכריסטופר קאלדוול (2007). בינואר 2007 ההיסטוריון הציוני ברנרד לואיס הדהד את התחושות הללו וקבע כי המוסלמים 'נראה שעומדים להשתלט על אירופה'.
הכחשת איסלאמופוביה
המאפיינים השליליים לכאורה של האיסלאם או של חברות או קבוצות מוסלמיות נותנים רישיון להכחיש את קיומה של איסלאמופוביה ו/או לשלול שוויון - עקרוני - בין אנטישמיות לאיסלמופוביה כצורות של גזענות.
כבר לפני אוגוסט 2001 ערך בני ברית אינטרנשיונל (BBI) - חבר רשמי בתנועה הציונית - מסיבת עיתונאים כדי להדגיש את הוועידה העולמית לגזענות המתקרבת אז. BBI החזירה את הניסיון 'לקשר בין אנטישמיות, איסלאמופוביה ואנטי-ארביזם, כביטויים של גזענות' כ"תופעות של כוח משיכה שווה ". מחבר העיתון מנואל פרוטצ'י כתב : "אין וגם לא יכולות להיות תופעות כמו 'איסלאמופוביה' ו'אנטי-אראביזם '." הוא המשיך: "המשוואה של אנטישמיות עם 'איסלמופוביה' ו'אנטי-ערביזם'... היא מרכיב בסיסי במערכה לתקיפה, דה-לגיטימציה ואכן לפרק את מדינת ישראל".
כל קשר בין השניים: "מפחית את האנטישמיות, מצד אחד, על ידי הפיכתה למעשה למקרה אחד של גזענות מבין רבים". התוצאה היא שהיא מאפשרת למשטרים ולקבוצות "אסלאמיות" עם "לנטרל.. ביקורת".
בני ברית אירופה קידמה עמדה דומה ב-2015 בטענה כי הסוכנות לזכויות היסוד של האיחוד האירופי לא צריכה לקיים ועידה ש"בלתי הולמת[ ל"הצמדת השנאה המופנית נגד מוסלמים עם אנטישמיות כאילו שניהם היו אותו דבר".
זה הסוג או הטיעון שמשמיעים בקביעות פרשנים מהימין הקיצוני והניאו-שמרני כמו דאגלס מאריי, למשל . הוא ממעיט - במקרה הגרוע מכחיש - את האיסלאמופוביה והגזענות האנטי-מוסלמית. כמובן, המציאות היא שבפועל כיום, הגזענות והאפליה (כולל התקפות אלימות, הטרדות משטרתיות ומדינה וחיסרון כלכלי) נגד מוסלמים גרועות משמעותית מזו שעומדת בפני אזרחים יהודים בארה"ב, בריטניה ושאר חברות מערב אירופה.
איסלאמופוביה והקרן לביטחון הקהילה
כמובן, ישנם גורמים בתנועה הציונית שנראה שאינם מתכחשים לאיסלמופוביה. ואכן, ה-Community Security Trust (CST) שבסיסו בבריטניה ציין ב-2011 כי "אין סיבה שמישהו לא יכול לתמוך בישראל במזרח התיכון וגם להתנגד לפשעי שנאה נגד מוסלמים בבריטניה". ה-CST גם טען כי אין "לקבל את זה כמובן מאליו שמי שהוא "ציוני" הוא אנטי-מוסלמי למעשה". אנחנו בהחלט צריכים להכיר בכך שקבוצות כמו ה-CST אינן מתנגדות בגלוי להתנגדות פומבית ל'פשעי שנאה' אנטי מוסלמים.
עם זאת, אין זה אומר שהם או ארגונים פרו-ישראליים אחרים המתיימרים להתנגד לאיסלמופוביה אינם צריכים להיות נתונים לביקורת. במקרה של ה-CST, אותו מאמר אומר במקום אחר כי: "מגמה מדאיגה [היא]... הניסיונות של אנשים מסוימים לקשר בין ציונות לאיסלמופוביה, ולהאשים את האיסלאמופוביה הגואה ב'ציונים'... זו תיאוריית קונספירציה , שמקורו בקבוצות איסלאמיסטיות, אך אינו מוגבל עוד לאותם חוגים".
זהו ניסוח מוזר, שכנראה טוען שאין קשר כלשהו בין ציונות לגזענות אנטי-מוסלמית. מוזר לציין שקבוצות "איסלאמיסטיות" מהוות את הטיעון הזה, שכן זה גם לא נכון וגם איסלאמופובי. הרעיון שדיון ביחס של ציונות לגזענות הוא איכשהו מהלך אסטרטגי להסיח את הדעת מ"דאגות לגבי איסלאמיזם פוליטי" חוזר לשטח של הכחשת האיסלאמופוביה שאולי נראה שה-CST עזב.
לכן, למרות שייתכן שמגני ישראל יכולים להצהיר שהם מתנגדים לאיסלמופוביה, בשום פנים ואופן לא ברור שצריך לקחת אותם במילה שלהם. אל לנו להיות מופתעים מכך שה-CST הוא איסלאמופובי מסוכן, שכן זוהי יצירתו של ג'רלד רונסון, הרמאי המורשע, שמבהיר את דעותיו האנטי-מוסלמיות בזיכרונותיו. כאן הוא כותב כי: "השמאל,... רואה כעת בישראל את התוקפן והפכה לפרו-פלסטינית, אשר בתורה הפכה פרו-אסלאמית ובמובנים רבים מחפשת להצדיק את הפונדמנטליזם האסלאמי". "אולי המסוכן מכולם", הוא ממשיך, "היא עלייתו של הפונדמנטליזם המוסלמי שנדחס בגרונם של אנשים במסגדים ובבתי ספר".
רונסון, כמובן גם שולח כספים מהקרן המשפחתית שלו לקבוצות קיצוניות ציוניות כמו הסוכנות היהודית, ה-United Jewish Israel Appeal, הקרן לירושלים, האגודה הבריטית לרווחת חיילי ישראל ותנועת חב"ד ליובאוויטש האולטרה-קיצונית - הכל. מהם גם אנטי פלסטינים וגם איסלמופובים. הוא גם נתן לטנק החשיבה האיסלאמופובי הידוע Policy Exchange.
לא רק שהאיסלאמופוביה עוברת לאורך כל הדרך בתנועה הציונית מימין לשמאל, אלא שהתנועה הציונית פיתחה באופן יזום מגוון רחב של רעיונות ומושגים איסלאמופוביים וקידמה אותם ללא הרף לימין ולימין הקיצוני העולמי. אין זה מוגזם לומר שהתנועה הציונית מספקת תשתית מבני מרכזית לאיסלמופוביה - ולהכחשת האיסלאמופוביה - ברחבי העולם.
