הרמזור מתחלף: פרויקטי התחבורה שעתידם מעורפל
להחלפת השלטון תהיה השפעה מכרעת על פרויקטים מתגלגלים של משרד התחבורה שנוגעים לכלל אזרחי המדינה. חוסר הוודאות שילווה את התוכניות עתירות התקציב עלול להכניס את התחבורה בישראל להילוך אחורי
באופן מתבקש, השיח הפוליטי אחרי הניצחון החד־משמעי של גוש נתניהו בקלפי בשבוע שעבר סבב על נושאים שנהוג להתייחס אליהם כ"גדולים" ו"קיומיים", כמו עמדת הממשלה החדשה למערכת המשפט ושלטון החוק, היחס הצפוי מצידה ללהט"בים, נשים, ערבים ומיעוטים אחרים, וחזרתן של המפלגות החרדיות לעמדות ההשפעה בממשלה. כל הנושאים הללו חשובים מאוד, אבל השינוי המיניסטריאלי הקרב ובא ישפיע גם על המדיניות בנושאים אפורים כמו תכנון ותחבורה — שהשפעתם על חיי האזרחים במדינה מכרעת ולעתים אף מורגשת יותר.
נכון לעכשיו, מסתמן שתיק התחבורה והבטיחות בדרכים יישאר בידי הליכוד, והמועמדת המובילה לאיוש המשרה היא ח"כ מירי רגב שכיהנה כשרת התחבורה לפני כניסתה של מרב מיכאלי לתפקיד. על אף שהסיכויים לכך נדמים כנמוכים כרגע, ייתכן כי תיק התחבורה יגיע דווקא לאחת השותפות האחרות בקואליציה, כמו מפלגת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' שכיהן בתפקיד לפני רגב. מפלגה נוספת שהביעה בחודשים האחרונים התעניינות בתיק היא יהדות התורה, וקיים סיכוי סביר שח"כ אורי מקלב מהמפלגה ישוב לתפקיד סגן השרה, תפקיד אותו מילא בזמן כהונת רגב.
במידה ורגב אכן תזכה בתיק התחבורה, המדיניות שהיא תנהיג צפויה להיות שונה באופן משמעותי מזו שהנהיגה מיכאלי. בניגוד למיכאלי, שדיברה על "היפוך הפירמידה" ועל העדפת התחבורה הציבורית, שבילי האופניים והולכי הרגל, הדגל המרכזי שאותו הניפה רגב במשרד היה דגל הפריפריה, וקשה לטעון כי זה התבטא במדיניות סדורה וקוהרנטית. עם זאת, ניתן לומר כי כהונת רגב כשרה התאפיינה בהעדפה של המיידי על פני הטווח הארוך, ומדיניות זו התבטאה בעצירה וביטול של פרויקטים מתגלגלים, אם בכוונה תחילה ואם כתוצאה עקיפה של החלטותיה. בין השאר, בזמן כהונתה הקצרה של רגב במשרד עוכב פרויקט המסילה הרביעית באיילון, הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בגוש דן, שדה התעופה הבינלאומי המשלים, פרויקט חשמול מסילת הרכבת ומיזם אופנידן.
תגידו שלום לעבודות בשבת
הפרויקט המורכב, הגדול והיקר ביותר שמתוכנן בישראל הוא הרכבת התחתית בגוש דן (המטרו) שעלותה התקציבית עומדת על כ־150 מיליארד שקל. על אף שיש בליכוד מי שהביע הסתייגות כלפי המטרו, בהם ח"כ רגב עצמה, סביר להניח כי דווקא פרויקט זה שקודם בעבר גם על ידי ממשלות הליכוד יקודם בכל ממשלה באשר היא. כמו כן, המטרו הוא פרויקט משותף של משרד האוצר והתחבורה, ולכן זהות שר האוצר הבא עלולה להשפיע עליו לא פחות מאשר זהות שרת התחבורה הבאה. עם זאת, חברי הכנסת של הקואליציה יאלצו לדון מחדש בחוק המטרו ולהעביר אותו לקריאה שנייה ושלישית במליאה, ובמידה ולא יעשו זאת בהקדם — הם עלולים למצוא את עצמם במצב דומה לזה שמצאה את עצמה הממשלה היוצאת שלא הספיקה להעביר אותו לפני שסיימה את כהונתה הקצרה, מה שהוביל לעיכוב בפרויקט החשוב. שני פרויקטי ענק שעלולים למצוא את עצמם מעוכבים עקב התנגדויות מקומיות של תושבים הם קווי הרכבת הקלה בירושלים, הירוק והכחול. בשני המקרים, העבודות על הקווים זוכות להתנגדות משמעותית מצד אוכלוסייה חרדית המתגוררת בסמוך לתוואי המתוכנן. כעת, כאשר יהיה קשב רב יותר לחרדים במסדרונות הממשלה, הדבר עלול להוביל לעיכובים בעבודות על שני הקווים.
בנוסף, חזרתן של המפלגות החרדיות לעמדות הכוח בממשלה עלולה אף להביא לדרישה להפסיק את העבודות שמבוצעות כבר שנים בשבתות על פרויקטי תשתית, דבר שעלול להוביל לפגיעה חמורה בקצב העבודות של כלל הפרויקטים הגדולים בארץ. הפרויקט שצפוי להיפגע באופן המשמעותי ביותר במקרה כזה הוא חשמול מסילת הרכבת, שמרבית העבודות עליו מבוצעות בלילות ובסופי השבוע. פרויקט זה עלול להיפגע גם אם תהיה דרישה להגדיל את השירות הרכבתי שצומצם עקב העבודות לאיזורים כמו חיפה וצפון הארץ, ודרישה להגדלת השירות יחד עם ביטול העבודות בשבת תהיה מכת מוות לפרויקט הדגל של מנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר.
כמו כן, במידה והליכוד יחזיק בתיק התחבורה השפעתם של גורמים המתנגדים לפרויקטי תשתית עקב קרבה לבתיהם (NIMBY) — צפויה לגדול. אלו כוללים בין היתר תושבים המתנגדים לתוואי המטרו בערי השרון ותושבים הנאבקים נגד הקמת מסופי תחבורה ציבורית ליד בתיהם דוגמת תושבי שכונת נווה עופר שמבקשים למנוע את פינוי המרכזית בתל אביב. מאבק נוסף שצפוי להישאר עמנו גם בקדנציה הנוכחית הוא של תושבי עמק יזרעאל נגד הקמה של שדה תעופה ברמת דוד, שזוכה לתמיכה מצד רגב והליכוד — וצפוי להמשיך לתקוע את הפתרון למצור האווירי הצפוי לישראל.
גורל מס הגודש ואיוש תפקידים בכירים
משרד התחבורה לא מקדם רק מגה־פרויקטים, וכהונת מיכאלי והממשלה האחרונה אופיינה בהנעה של רפורמות ותוכניות שהמתינו לאור ירוק במשך שנים וקודמו בתקופתה. אחת מהרפורמות הללו היא "מס הגודש", שקובעת שכל מי שיתנייד עם רכב פרטי בגוש דן במהלך שעות העומס ייאלץ לשלם קנס שבין 5 שקל ל־37.5 שקל ליום. מפני שהפרויקט כבר בשלבים מתקדמים והושקעו בו מיליונים רבים, סביר להניח כי אף ממשלה לא תבטל אותו לחלוטין. עם זאת, ייתכן ששרי האוצר והתחבורה הבאים יבקשו להכניס בו שינויים, ואלו עלולים להתייחס להיקף התשלום ולפטורים מתשלום שיוענקו לאוכלוסיות שונות. רפורמה נוספת שכבר בוצעה היא "דרך שווה", שיצרה האחדת תעריפים במחירי הנסיעות התחבורה הציבורית. הרפורמה זכתה להתנגדות רבה מצד הליכוד והמפלגות החרדיות, וגם במקרה הזה סביר כי יהיה ניסיון להכניס בה שינויים והנחות לאוכלוסיות מסוימות.
תוכניות נוספות שאושרו בשלהי כהונת מיכאלי דורשות את אישור הממשלה הנוכחית על מנת לתקף אותן, ואלו תלויות לחלוטין בחסדי השרים הבאים. בין היתר התוכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים שמקדם הרלב"ד ודורשת תקציב של כחצי מיליארד שקל בשנה, תכנונים לצביעה של נתיבי תחבורה ציבורית על חשבון נתיבים קיימים והקמה של רשויות תחבורה מרחביות שדורשת חקיקה בכנסת. יוזמות להפעלה מצומצמת של תחבורה ציבורית בשבת שקידמה מיכאלי צפויות להיגנז בוודאות.
השר או השרה החדשים יזכו גם לאייש מספר רב של משרות בכירות במשרד התחבורה ובחברות הממשלתיות. אלו כוללים בין היתר, מינוי מנכ"לים חדשים לרשות הספנות והנמלים ורשות התעופה האזרחית ומינוי ראש לרשות המטרו - תפקיד שאליו ייעדה מיכאלי את מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר דלית זילבר שכעת סיכוייה להתמנות פחתו משמעותית. במידה ורגב תמונה לשרה, סביר להניח כי שני המנכ"לים של חברות התחבורה הגדולות ביותר יעזבו או יועזבו, כאשר הכוונה היא למנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר ומנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ שנמצאים על הכוונת של היו"רים משה שמעוני ויגאל עמדי שרגב מינתה לתפקיד בזמן כהונתה. בכיר נוסף שסביר כי יסיים את תפקידו תוך מספר חודשים הוא מנכ"ל נת"ע חיים גליק.
