בניית דגימת הלוויין הראשונה החלה בסריר, במסלול של 36,000 ק"מ.
דובר קבוצת החלל של משרד הביטחון מסר: בהמשך למפת החלל של המדינה ולאורך משגרי לווייני "סימורך" ו"זו-ג'אנה", הלווין "סריר" יבצע שינוי משמעותי בשיגור. באזור, ובשלוש השנים הקרובות יתחיל השיגור הראשוני של הלוויין הזה. תעשייתי.
סייד אחמד חוסייני מונס; דובר קבוצת התעופה והחלל של משרד הביטחון והתמיכה בצבא קבע: ארגון התעשייה האווירית הוא תוצר של המהפכה האסלאמית ומתקדם כולו על בסיס החוזק המקומי במדינה ומאמצים של חוקרים לא ידועים.
חוסייני מונס אמר: זזנו מהקרקע והגובה עובר מ-80 ל-100 ק"מ, ואין יותר אטמוספרה, ומגובה של 200 ק"מ נקבעים מסלולי חלל, ואם מגיעים לאובייקט בגובה הזה עם מהירות של 7.5 ק"מ לשנייה, עצם זה ממוקם במסלול יש לו יישומים שונים בנושא לוויין או חללית.
לדבריו: בתחומי הניווט כמו לוויינים או מערכות איכון, כל תהליך הניווט בתחומים שונים נשען עליו, ויש לו יישומים שונים הדורשים גישה לחלל, והגישה הזו לחלל היא עם נושאי לוויינים ומוצרים אחרים ו. הוא עובד בחלל ארגון תעשיות אוויר ומספק את האפשרות להציב את החללית או הלוויין במסלול.
בהתייחסו למדינות שמסוגלות לבנות לוויינים או ספקי לוויינים, אמר חוסייני מואניס: לכמעט 100 מדינות בעולם יש לוויינים, 60 מהן הן חברות לייצור לוויינים עצמן, והשאר מתבקשות על ידי מדינות בעלות הטכנולוגיה, ו-10 מבין המדינות הללו יש להם את היכולת להשיק, לבקש ולקבל שירותים ממדינות שיש להן טכנולוגיית השקה. בשנת 1387, איראן הצליחה להצטרף לג'ירגה של מדינות עם יכולת לשגר לוויין כדי להיות המדינה התשיעית עם השיגור המקומי הראשון של לוויין סאפיר.
דובר קבוצת החלל של משרד הביטחון ותמיכת אמ"ן אמר: במתחם משרד הביטחון יש שרשרת שלמה של תעשיות חלל, ואם אנחנו רוצים להתייחס לכל השרשרת הביטחונית הזו בכלל זה כולל לוויינים וקרקע. תחנות שאמורות לתקשר עם הלוויין, נושאת החלל והבסיסים.השיגור שממנו יש לשגר את נושאת החלל וכל העניינים הללו מפותחים במשרד הביטחון וברשות האוויר והחלל כשומר החלל הספק ובסיס השיגור וחברות נוספות הפעילות בתחום הלוויינים ופיתוח תחנות קרקע ואזורי יישום וארגון גיאוגרפי עומדות על הפרק.
הוא אמר: בתחום שיגורי החלל, נושאת הלוויין הראשונה שלנו היא "ספיר", שהצליחה להכניס 4 לוויינים למסלול במהלך שנים שונות. כי כושר הנשיאה של הלוויין על השגריר היה מוגבל וכושר הנשיאה המקסימלי של השגריר היה לשים 50 ק"ג לוויינים בגובה של 350 עד 450 ק"מ וזה לא התאים במיוחד ללוויינים מבצעיים! והיה צריך לפתח אותו, מה שהוביל להגדרת פלטפורמות שיגור הלוויינים "סימורך" ו"זו-ג'אנהה".
דובר קבוצת החלל במשרד הביטחון מסר: אין לוויין אחר מלבד "סריר" המסוגל להציבו במסלול של 36 אלף ק"מ. זה בין לווייני התקשורת והרדיו בטלוויזיה שבעזרת השם, יושק באמצעות המשגר ??המקורי שלנו. לווייני מדידה מדויקים במשקל של מעל 200 עד 250 ק"ג שרוצים להיות ממוקמים בגובה רב ובמסלולים סביב השמש, מחייבים שימוש בלוויינים על "סריר".
