בית הדין הבינלאומי : ישראל חייבת לנקוט באמצעים למניעת רצח עם בעזה
בית הדין הבינלאומי (ICJ) מאשר כי לדרום אפריקה הזכות להגיש את התביעה, וכי לא ניתן לקבל את בקשתה של "ישראל" לתגובה. הפגנה מסיבית התקיימה בהאג לתמיכה בבקשת דרום אפריקה.
ביום שישי קרא בית הדין הבינלאומי לישראל לנקוט צעדים למניעת רצח עם בעזה והסתה ישירה אליו.
בישיבת ההכרעה על צעדי ביניים בעניין רצח העם נגד ישראל, אמר בית הדין הבינלאומי כי "אסור לישראל להרוג את חברי הקבוצה הפלסטינית, להטיל עליהם ענישה קולקטיבית ולהכפיף אותם להרס פיזי ופסיכולוגי".
בית המשפט גם ביקש מ"ישראל" להגיש לבית המשפט דיווח על תגובתה לצעדים אלו בעוד חודש, ולנקוט בכל האמצעים המיידיים להגנה על הקבוצה הפלסטינית בעזה.
בנוגע למצב ההומניטרי הקשה בעזה, בית המשפט הדגיש כי על ישראל לנקוט באמצעים מיידיים כדי לאפשר סיוע הומניטרי להיכנס לרצועה.
בית הדין הבינלאומי גם אישר בישיבתו כי לדרום אפריקה יש את הזכות להגיש את התביעה וכי לא ניתן לקבל את בקשתה של ישראל לתגובה, והוסיף כי בסמכותה לפסוק בצעדי חירום בתיק רצח העם נגד ישראל.
בית הדין הבינלאומי לצדק אישר כי קיימים התנאים להטלת אמצעי ביניים בנוגע לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד "ישראל".
נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק, השופטת ג'ואן דונוהו, אמרה בתחילת ישיבת המליאה בעניין ההחלטה בדרום אפריקה, כי בית הדין הבינלאומי לצדק מיודע היטב על הטרגדיה המתרחשת ברצועת עזה, ומגנה את הרג מתמשך שם.
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק ציין כי אמצעים זמניים ננקטים אם הבקשה שהוגשה עולה בקנה אחד עם תקדימים דומים, והדגיש כי בית המשפט יכול לנקוט באמצעים זמניים אם הנסיבות עומדות בסעיפים שבע ותשע של אמנת בית המשפט.
עוד עולה כי דרום אפריקה תיארה במהלך הדיונים את המתרחש בעזה כהפרה של אמנת רצח העם.
הוא הדגיש כי בית המשפט סבור כי בקשתה של ישראל למחוק את התיק הקשור לאמצעי זהירות היא בקשה שנדחתה, והדגיש כי כל המדינות החברות מסוגלות לחייב מדינות אחרות שהן צדדים באחריות אם האחרונות מבצעות הפרות.
היא האמינה שכל מדינה צד יכולה להתייחס לאחריותן של מדינות אחרות שהן צדדים בנוגע לכיבוד הוראות אמנת רצח העם, והסבירה שדרום אפריקה הגישה דיווחים על הפרת אמנת רצח העם בעזה.
היא הדגישה כי בית המשפט לא יקבל כעת החלטה לגבי "האם התרחש רצח עם או לא, אלא יקבל החלטה לגבי האפשרות של רצח עם", וציין כי המערכה הישראלית על עזה הובילה להיקף גדול של הרס ו הרג של מספר רב של אזרחים.
השופט דונוהו אמר כי "הקמפיין הישראלי הוביל למותם של כ-25 אלף, לפציעתם של כ-60 אלף ולעקירת מספר רב של אזרחים".
לאחר מכן, סקר השופט דונוהו מספר דוחות והצהרות של האו"ם בנוגע להפרות ישראליות ברצועת עזה, והדגיש כי העם הפלסטיני ברצועת עזה כפוף להגנה על פי אמנת רצח העם.
השופט דונוהו סקר גם את הצהרותיהם של מספר גורמים ישראלים, לרבות הצהרתו של יואב גלנט, שתיאר את תושבי עזה כ"חיות אדם", ואמר בהקשר זה כי די בדוגמאות אלו כדי להצביע על כך ש"הטענות" של דרום אפריקה עשויות להיות מאוד מציאותי.
לאחר מכן, דונוהו אמר כי בהתבסס על הקשר הסביר בין ההאשמות הדרום אפריקאיות לבין הראיות שסופקו, על בית המשפט לשקול את הדוחות הדרום אפריקאים, ואמר כי בית המשפט מצא כי הדוחות והראיות שסיפקה דרום אפריקה היו סבירים.
היא הוסיפה כי בית המשפט מבטיח את זכותם של שני הצדדים להגיש דוחות וראיות ולמסור דוחות שהונפקו על ידי ועדות מחקר וחקירה, ואמרה כי בית המשפט סבור כי אזרחים ברצועת עזה מתמודדים עם מצב קשה מאוד ונדחקים לשוליים.
השופט סבר כי המצב ההומניטרי ברצועת עזה עומד בפני סכנה גדולה, ועלול להפוך לטראגי יותר לפני שבית המשפט יוכל לקבל את החלטתו, והוסיף כי בית המשפט מודע לכך שכל נאום הקורא לביצוע מעשים פליליים נגד אזרחים מחמיר את המצב. המצב בשטח.
בית המשפט סבר כי הצעדים הזמניים שיש לנקוט אינם חייבים בהכרח להיות דומים לצעדים המבוקשת על ידי דרום אפריקה, והדגיש את הצורך שישראל תחייב מיד את כוחותיה הצבאיים שלא לבצע אף אחד מהפשעים האמורים, לרבות רצח בכוונה תחילה.
במקביל, עשרות מפגינים התאספו מחוץ לבית הדין הבינלאומי בהאג, כדי לעקוב אחר החלטת בית המשפט בחלק הדחוף של פרשת רצח העם שהגישה דרום אפריקה נגד "ישראל".
המפגינים קראו: הפסיקו את רצח העם והפסיקו את הירי עכשיו, ופלסטין תשוחרר.
יש לחצים רבים מוושינגטון, מדינות אירופה וישראל למנוע את הקשר בין מה שקורה בעזה לבין חוק רצח העם.
