"קיבלנו רק חצי מהתקציב למיגון הצפון ב-2024. התושבים לא יחזרו כי אין להם הגנה"
משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר, טען בדיון של ועדת החוץ והביטחון כי מתוך 1.4 מיליארד השקלים שהוקצו למיגון השנה, תוקצבו בפועל רק 700 מיליון שקל: "בגלל זה משלמים מיליארד שקל בחודש על הפינויים שלנו". ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון: "המדינה פשוט לא באירוע"
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין דנה היום (ד') במיגון יישובי הצפון. מהנאמר בדיון הצטיירה תמונה עגומה למדי - כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה בינואר, תוכנית "מגן הצפון", שאושרה כבר ב-2018 ע"י הקבינט המדיני-ביטחוני ואחת ממטרותיה הייתה בניית ממ"ד בכל דירה בטווח של עד 45 ק"מ מגבול הצפון, מומשה באופן חלקי ביותר. ליתר דיוק, עד כה מומשו רק 18% מהתוכנית שתוקצבה ב-5 מיליארד שקל. תוך כדי הישיבה התקבלו התרעות צבע אדום במספר יישובים בצפון, ביניהם שלומי, מצובה, חניתה, שתולה, שומרה וזרעית.
מנתונים שהוצגו בדיון אותם מיפו במועצה האזורית גליל עליון עולה כי בכ-50% מהבתים הפרטיים ביישובי המועצה (כ-4,000 מבנים) אין ממ"דים. בנוסף, בכל 120 גני הילדים של המועצה אין מיגון. ברשויות מקומיות נוספות בגליל המזרחי והמערבי המצב דומה. המצב בפועל הוא שהמדינה מממנת ממ"דים רק ליישובים שנמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מהגבול, בשעה שיישובים רבים שמרוחקים קצת יותר, כך אפילו קריית שמונה, מתמודדים עם הפגזות מדי יום ללא מיגון הולם.
במכתב ששלחה לחברי הוועדה הסבירה ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון וח"כית לשעבר ביש עתיד, שנכון להיום קיימים פערי מיגון גדולים ביישובי קו העימות שנובעים בעיקר מעלות המיגון וכשלים בירוקרטיים ואופרטיביים. לדבריה, עלות ממ"ד בבית פרטי מגיעה ל-130 אלף שקל, מחיר מיגונית הוא כ-60 אלף שקל ומיגון חדר קיים מגיע ל-135 אלף שקל. בזק קראה לוועדה לעודד סיבסוד מדורג למרחק של עד 45 ק"מ מהגבול, ובמקומות מרוחקים יותר לתת פטור מלא ממע"מ ל-5 שנים.
משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר וראש פורום יישובי קו העימות, הביע את זעמו על אופן ניהול הנושא: "אני לא מדבר כראש ראשות אזורית אלא כראש פורום יישובי קו העימות. כמה אפשר לעבוד עלינו כל פעם מחדש? אני 5 שנים צועק על הגגות על תוכנית 'מגן הצפון' ואתם מקדמים דיון כאילו אקדמי".
לדבריו, לאחרונה שלח אגף התקציבים במשרד האוצר מכתב בו הביע את התנגדותו לתוכנית. "גם נציגי משרד הביטחון לא מגלים שמתוך 1.4 מיליארד השקלים שהוקצו לשנת 2024 יש תיקצוב רק ל-700 מיליון שקל", הוסיף. "מתוך סכום זה, 450 מיליון שקל הולכים לטובת ממ"דים במגזר האזרחי, וכל השאר זה למבני ציבור. ההחלטה מיולי 2018 למיגון הצפון לא בוצעה הלכה למעשה רק בגלל מריחות של משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון. בגלל זה משלמים מיליארד שקל בחודש על הפינויים שלנו. בסכום שהוצע היינו מכסים את עלות הממ"דים בכל קו העימות. למה אנחנו צריכים להשתתף בעלות הקמת הממ"דים? בעוטף עזה ניתן מימון לעד 7 ק"מ מהגבול. התושבים שלנו לא יחזרו הביתה כי אין להם הגנה. אנחנו נמקים".
אל"מ יניב וולפר, רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, אמר בדיון: "הטענה שמופנית אלינו היא שהביצועים נמוכים, אבל זו טענה בעייתית בהתחשב בזה שזה תהליך ארוך ומורכב. צריך גם להבין שאתה לא יכול לצאת למכרז לפני שיש לך את הכסף. האוצר רוצה שתהיה תוכנית דיפרנציאלית עם השתתפות עצמית של התושבים".
הילה שמש, רמ"ח תשתיות במל"ל, הוסיפה: "בשנים הראשונות המערכת לא עבדה מספיק טוב, אפשר לתלות את זה במגפת הקורונה ומערכות הבחירות, אבל אנחנו נמצאים במגמת שיפור". נציג משרד האוצר, אריאל הבר, העיר: "סוכם שתיעשה עבודת מטה, ההשתתפות היא רכיב שנמצא שם והמטרה שלה היא להוביל לבניית כמה שיותר ממ"דים. יש שינויים בתוכנית, יוקצו עוד 2 מיליארד שקל לטובת הנושא".
יו'ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין אמר כי "כמו שאנחנו כאן בוועדה שומעים מגורמי הביטחון על הצורך בטייסות, בטילים וכל מיני דברים אחרים שהם הכרחיים, כך היינו צריכים לשמוע באותה נחרצות ממשרד הביטחון את צורך במיגון ושאין דבר כזה שמציגים לנו תוכניות תקיפה בלי שמציגים גם תכניות הגנה. זו לא פעם ראשונה בחיים הפרלמנטריים שאנחנו נתקלים בהחלטה מאוד יפה אבל שאין לה מקור תקציבי".
ענבר בזק מסרה לכלכליסט אחרי הדיון: "המדינה פשוט לא באירוע. התושבים שלנו נמצאים תחת הפצצות יומיומיות. במקום להרחיב את פרויקט המיגון לכל היישובים שבהם זמן ההתרעה הוא 0 שניות, מרחק של כ-9 ק"מ מהגבול, אגף התקציבים במשרד האוצר רוצה לצמצם את התוכנית לק"מ אחד, בידיעה שזה בכלל לא ניתן לביצוע. המשמעות היא שכל עוד יש מלחמה לא ממגנים אף אחד".
