להכות בזנבו של הנחש; ניתוח אסטרטגיית הלחימה של חמאס ברפיח
בשל הגיאוגרפיה של עזה, ההתנגדות הפלסטינית החליטה לשים לחימת גרילה על סדר יומה, במקום לחימה קלאסית, ולפגוע בעורף, במקום להילחם בקו החזית של יחידות צבא ישראל, כדי למנוע את התייצבות כוחותיה ברפיח.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, המשטר הציוני נכנס לרפיח לפני שבוע, ובאמצעות פרסום תמונות הוליוודיות של הגעת הטנקים שלו למעבר רפיח ניסה להעביר את המסר שניצח במלחמה בעזה. זה עורר דאגה בקרב חלק מתומכי ההתנגדות: איפה גדודי עז א-דין קסאם וגדודי אל-אקצא?
כמובן שהחשש הזה אינו חסר תקדים, וכאשר הציונים נכנסו לרצועת עזה דרך רחוב "עומר אל-מוכתר" והגיעו לגדה המערבית דרך רחוב "אל-רשיד", או כשהטנקים של המשטר הזה נעו בחאן יונס, שאלה זו הועלתה בחשבונות המשתמשים התומכים בנורמליזציה עם המשטר הציוני עם ההאשטג "#איפה_ההתנגדות".
בהתעלם מהתעמולה התקשורתית של צבא הסייבר והטרולים נגד ההתנגדות, בחרה ההתנגדות באסטרטגיית לחימת גרילה במקום לחימה קלאסית בשל השטח המיושר בעוטף עזה, ובמסגרת זו, היא בחרה באסטרטגיית "Mosaic defense" (הגנה בכל שכונה), במקום ליצור קו הגנה, כדי לקנות זמן מהציונים על ידי מתן שטח.
במסגרת זו, לאחר כניסת הציונים לשטחים האלה, כוחות ההתנגדות מונעים את התייצבות הכוחות הציוניים, וכדי להשיג מטרה זו, הם תוקפים את עורף האויב מחוץ לשכונות דרך מנהרות, במקום התמודדות עם חזית חטיבות השריון והקומנדו של המשטר הציוני, כדי לאלץ אותם לסגת על ידי נטילת אבדות.
במסגרת אסטרטגיית "להכות בזנבו של הנחש", כשכוחות חטיבה 162 של הצבא הציוני החלו במבצע הכניסה לרפיח, גדודי עז א-דין קסאם תקפו את העורף של חטיבה זו בדרום מזרח עזה, באזור אשכול (ליד היישובים סופה, ניר יצחק וחולית), וזו הייתה מתקפת הטילים הגדולה ביותר בתוך השטחים הכבושים לאחר מבצע סערת אל-אקצא ב-7 באוקטובר 2023.
כמו כן, 24 שעות לאחר הגעת חטיבה 162, כוחות ההתנגדות תקפו את כוחות האויב שהתייצבו בתוך מעבר גבול רפיח באמצעות 14 רקטות "א-רג'ם"; מה שהביא למותם של שלושה ולפציעתם של עשרה חיילים ציוניים.
בנוסף, על מנת לבלבל את הציונים, כוחות ההתנגדות החלו שוב בהתקפות מפתיעות מצפון עזה, בעוד הישראלים ציפו כי לאחר כיבוש שטחי צפון עזה, התקפות ההתנגדות הפלסטינית יבוצעו רק מדרום עזה. לפיכך, גדודי עז א-דין קסאם וגדודי אל-קודס ביצעו התקפות ממוקדות על יחידות משוריינות של האויב בג'בליה ובזייתון, שהובילו להשמדתם של לפחות 10 טנקים ישראליים.
זה מראה שבניגוד לתעמולה התקשורתית של הציונים על ניצחון קל ברפיח, כוחות ההתנגדות הכשילו את הצבא היקר של המשטר הציוני באמצעות טקטיקות לחימת גרילה.
במהלך 8 החודשים האחרונים, גם ההתנגדות האסלאמית הלבנונית אילצה בחזית הצפון את היחידות הציוניות לסגת ולפנות את אזורי הגבול ואת היישובים בצפון השטחים הכבושים על ידי יישום אותו מודל לחימה. אבל בדרום יהיה קשה יותר; כי אחת המטרות העיקריות של נתניהו היא לנצל את ניצחון כוחותיו ברפיח כמנוף במשא ומתן בקהיר.
אם ההתנגדות תצליח למנוע את התייצבות הכוחות הציוניים ברפיח ולא לאפשר לציונים ללחוץ עליה במשא ומתן, סביר יהיה להניח שכשלון הציונים במלחמה ברפיח יהפוך להקדמה לקבל את הפסקת המלחמה וההתפתחויות לאחריה, במיוחד יישום עסקת חילופי השבויים בין הצדדים.
