השלכות הכישלון המודיעיני של ישראל במבצע "הודהוד"
למרות הלחץ המערבי, סיום המתיחות והעימות בגבול הצפון של פלסטין הכבושה עדיין תלוי בקבלת התנאים שהציע מזכ"ל חיזבאללה "סייד חסן נסראללה" להפסקת התוקפנות של הצבא הישראלי בעזה.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בימים האחרונים עלו השערות רבות בתקשורת האזורית והבינלאומית על אפשרות מלחמה כוללת בין חיזבאללה בלבנון למשטר הציוני.
בעוד "עמוס הוכשטיין", שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בנושא המתיחות בגבול בין לבנון למשטר הציוני, שלח הודעת אזהרה בביקורו האחרון לגבי המועד האחרון של הצבא הישראלי להתנגדות האסלאמית הלבנונית כדי לסגת מדרום גדת נהר הליטני, פרסום תמונות של טיסת הכטב''ם "הודהוד" של חיזבאללה מעל אזורים ותשתיות חיוניים של המשטר הציוני הראה כי חיזבאללה ממשיך להתעקש על ההכרח להפסיק את התוקפנות של הצבא הישראלי בעזה כתנאי להפסקת המתיחות בצפון פלסטין הכבושה, ללא קשר למועד האחרון שנקבע על ידי הציונים והמתווכים האמריקאיים והאירופיים.
בניתוח הסיבות למבצע הודהוד, יש לומר שלההתנגדות האסלאמית הלבנונית היו שלוש מטרות מרכזיות בפרסום התמונות של הכטב''ם הזה:
ראשית, למרות שההתנגדות האסלאמית הלבנונית נמנעה עד כה מתכנון וביצוע פעולות נגד מטרות אזרחיות בעומק פלסטין הכבושה, היא הראתה באמצעות פרסום תמונות פרטיות ואיכותיות של האזורים העירוניים בשטחים הכבושים כי במקרה של פעולה צבאית נרחבת על ידי ישראל בשטח לבנון ופגיעה באזרחים ומרכזים אזרחיים בלבנון, להתנגדות יש גם את היכולת לתקוף מטרות אזרחיות כנקמה על כל פשיעה ישראלית בקרבות העתידיים, תוך שליטה מדוקדקת בעומק פלסטין הכבושה.
שנית, לחיזבאללה יש יתרון משמעותי, בהשוואה למשטר הציוני, בפגיעה בתשתיות הצבאיות של ישראל; מכיוון שכל המרכזים והמתקנים הצבאיים והביטחוניים של ישראל נראים בקלות על המפה, ובמקרה של מלחמה כוללת, כל אחד מהאזורים הללו יהווה מטרה להתקפות מל"טים, רקטות וטילים של ההתנגדות האסלאמית הלבנונית ויספוג נזקים בלתי הפיכים.
בנוסף, אסור לשכוח שלמערכת המודיעין של חיזבאללה יש ידע מפורט על האזורים והתשתיות החיוניים של המשטר הציוני. בהקשר זה, באמצעות פגיעות בבסיסי המודיעין החשובים של צבא ישראל בשבועות האחרונים, ההתנגדות האסלאמית הלבנונית הציגה את עוצמת השליטה המודיעינית שלה על התנועות והפעולות הצבאיות והביטחוניות של צבא ישראל בסביבת הגבול בין פלסטין הכבושה ולבנון.
בעוד שבניגוד לישראל, רוב המתקנים והתשתיות הצבאיים של חיזבאללה מחוץ לעיניים ולהישג ידם של הציבור, וחיזבאללה בנה אותם סמוך לשטח פלסטין הכבושה בהתבסס על צרכי מודיעין וביטחון ובהתאם לעקרונות ההגנה והמודיעין ועקרון ההסתרה.
שלישית, כישלון מערכת ההגנה "כיפת ברזל" ביירוט והפלת כטב''ם הודהוד הוא הוכחה נוספת לחולשתו המודיעינית והצבאית של הצבא הישראלי בהערכת יכולות הלחימה של חיזבאללה בכל עימות צבאי בעתיד. הטיסה הארוכה של כטב''ם הודהוד מעל שמי השטחים הכבושים לא רק חשפה בפועל את פגיעות מערכת ההגנה האווירית של הצבא הישראלי, אלא גם ביטלה את האגדה על הבלתי חדירות של שמי פלסטין הכבושה.
ולבסוף, יש לומר שהקרבה הגיאוגרפית של חיזבאללה וצבא ישראל בכל מלחמה כוללת עתידית תגביר מאוד את הפגיעות של ישראל מול חיזבאללה. למשל, במקרה של שימוש נרחב של חיזבאללה ברקטות, טילים ומל"טים מתקדמים נגד מטרות עוינות בעומק השטחים הכבושים, למערכות ההגנה של המשטר הציוני תהיה הזדמנות קצרה מאוד ליירוט ולהפלת הטילים והכלים התוקפים. כמו כן, חיזבאללה יוכל לפגוע ולהשמיד בקלות את מערכות ההגנה של כיפת ברזל הנמצאות בסמוך לגבול לבנון-פלסטין הכבושה בגל הראשון של הפעולות ההתקפיות שלו.
חשיפת חולשותיו המודיעיניות והצבאיות של צבא ישראל בלחימה מול חיזבאללה במהלך החודשים הרבים שחלפו מאז תחילת סערת אל-אקצא, גרמה לבכירים מדיניים וצבאיים ישראליים רבים להיות זהירים בהצהרותיהם על מלחמה עם חיזבאללה. למשל, "אהוד אולמרט", ראש הממשלה לשעבר של המשטר הציוני, מתח ביקורת בהצהרותיו על תפקוד ממשלת נתניהו בפתרון המשבר בצפון פלסטין הכבושה, והציע לתל אביב לסיים את הסכסוך עם חיזבאללה על ידי מסירת חוות שבעא הכבושים ללבנון.
במקביל, "יולי אדלשטיין", יו"ר ועדת החוץ והביטחון במשטר הציוני, הזהיר מפני הסלמה למלחמה עם חיזבאללה. אדלשטיין הכריז בדבריו: המלחמה עם חיזבאללה, כעת או בכל זמן בעתיד, תהיה מסובכת מאוד. עוד הוסיף: כרגע איננו בהיערכות טובה למלחמה בשתי החזיתות - עם חיזבאללה בצפון ועם ההתנגדות הפלסטינית בעזה בדרום.
מבט על ההצהרות לעיל מלמד כי גם בכירים מדיניים וצבאיים של המשטר הציוני מודעים היטב ליכולותיו הצבאיות של חיזבאללה, וחוששים מהסכנות של מלחמה כוללת בעתיד.
בינתיים נראה כי למרות הלחץ המערבי, סיום המתיחות והעימות בגבול הצפון של פלסטין הכבושה עדיין תלוי בקבלת התנאים שהציע מזכ"ל חיזבאללה "סייד חסן נסראללה" להפסקת התוקפנות של הצבא הישראלי בעזה; מה שסביר להניח בשל הלחץ הגובר של הקהילה הבינלאומית לגבי המשך פשעי המשטר הציוני נגד נשים וילדים פלסטיניים החיים בעזה.
