פשע וברבריות; טקטיקה ישראלית להסתיר את כישלונו האסטרטגי
המשטר הציוני, שנקלע למלחמת התשה חסרת החלטיות ובמחיר גבוה בעזה ורואה את תפיסת הביטחון שלו מושמדת, מבצע פשעים רבים נגד אזרחים ובכך מחפש הישג טקטי כדי להסתיר את כישלונו האסטרטגי
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, כשחלפו כ-10 חודשים מאז התוקפנות האכזרית של המשטר הציוני ברצועת עזה מבלי להשיג אף אחת מהמטרות הרצויות שלו, הולכות וגוברות השאלות על ממדי התבוסה של ישראל במלחמה זו בקרב הציבור, הפוליטיקאים והאליטות במשטר הציוני, ומתשובות הניתנות לשאלות האלה עולה כי ישראלים רבים סבורים שעליהם לעבור משלב תחושת הכישלון לשלב קבלתו, כדי לנקוט באסטרטגיה מתאימה להתמודד עם מצב זה.
כישלון תפיסת הביטחון של ישראל בסערת אל-אקצא
זאת בעוד שבנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני, ממשיך לקדם אשליות הכוללות הישגים טקטיים באמצעות רצח אזרחים פלסטיניים נוספים.
במהלך מבצע סערת אל-אקצא הגדול, בו החלה ההתנגדות הפלסטינית ב-7 באוקטובר, המשטר הציוני מצא עצמו בעיצומה של מלחמת התשה ממושכת שלא ידע ולא חזה מראש. כתוצאה מכך, תפיסת הביטחון אותה גיבשו הציונים לעצמם בעשורים האחרונים הוכיחה בבירור את חוסר היעילות שלה, וישראל נאלצה לשלם מחיר כבד תוך 10 חודשים ברמה הצבאית, הכלכלית, הדיפלומטית, הפוליטית, החברתית וכו'.
זאת למרות שחלפו 10 חודשים מפרוץ המלחמה ולא ברור כמה חודשים עוד תימשך, במיוחד כשהקואליציה הקיצונית של נתניהו ובעלי בריתו לא רוצים להשלים עם הכישלון בהשגת יעדי המלחמה בעזה ולסיים את מלחמת ההתשה חסרת התכלית הזו.
אך לפי מדדים צבאיים, תוצאות המלחמה אינן מחושבות על בסיס מספר ההרוגים וכמות ההרס שצד אחד כופה על הצד השני. לכן, לכל הפשעים הברבריים והאנטי אנושיים נגד האזרחים ברצועת עזה וטבח עשרות אלפי חפים מפשע שמבצע המשטר הציוני, אין הישגים צבאיים לישראל, ופשעים אלו רק גרמו לתמונת המשטר הזה להיות שחורה יותר בעיני דעת הקהל בעולם.
כך הציונים נקלעים היום למשבר צבאי, חברתי, מדיני ופסיכולוגי חסר תקדים, שאין ביכולתם לסבול את המשכו, במיוחד כשברור שתפיסת הביטחון של ישראל אינה מענה לאתגרים הקטלניים הניצבים בפני הציונים כיום.
מאמציו של נתניהו להימלט מהמציאות של תבוסה בעזה
בהקשר זה הודיע ??הסופר והמומחה הציוני "יאיר אסולין" בכתבה שפרסם העיתון "הארץ": אחת המחלוקות העמוקות ביותר בחברה הישראלית כיום הוא שחלפו תשעה חודשים מאז "השבת השחורה" (ה-7 באוקטובר ותחילת מבצע סערת אל-אקצא), והישראלים מתחלקים לשתי קבוצות: האחת מבינה שנכשלנו, והשנייה לא רוצה לקבל את המציאות הזו.
הסופר הציוני הוסיף: נתניהו עומד בראש אלה שעדיין לא יכולים להשלים עם המציאות של תבוסה ומתעקשים להמשיך במלחמה למרות הביצה הפנימית והחיצונית הגדולה במקביל שאליה נכנסה ישראל. למעשה, נתניהו מנסה להאריך את חייו הפוליטיים על ידי התעקשותו להמשיך להרוג אזרחים פלסטיניים.
חלק מהפרשנים הציוניים סבורים כי המשך המלחמה בעזה באכזריות מוגזמת והצבת מכשולים במהלך המשא ומתן להפסקת האש על ידי נתניהו הם חלק מהניסיון להימלט מהתבוסה האישית, ורצח האזרחים הפלסטיניים מדי יום מעיד על התבוסה הצבאית והפוליטית של ישראל, שנתניהו עדיין מסרב לקבל אותה.
לאחר קריסת קבינט המלחמה של המשטר הציוני וחשיפת המחלוקות בין הרשויות במשטר הזה בנוגע למלחמה, נתניהו מנסה למנוע כל הסכם להפסקת האש ולעסקת חילופי השבויים. במילים אחרות, נתניהו רוצה להסב את מירב הנפגעים לאזרחים פלסטיניים, כדי להפעיל לחץ על ההתנגדות הפלסטינית במשא ומתן ולאלץ אותה לעשות ויתורים. נתניהו גם מקווה לקבל ויתורים מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן במהלך ביקורו הקרוב בוושינגטון, או שהוא רוצה לדחות את המשא ומתן להפסקת האש עד לפרסום תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב.
המלחמה בעזה היא התבוסה הגדולה ביותר של ישראל
החוקר הציוני "זאב מעוז" אמר בעניין זה: נתניהו נתפס כיום בקרב הישראלים כראש ממשלה כושלת, והפופולריות שלו הולכת ויורדת. נתניהו ידוע כמי שהוביל את ישראל לתבוסה ההיסטורית הגדולה ביותר שלה. גם ללא קשר לשערוריה הצבאית ב-7 באוקטובר 2023, המלחמה בעזה היא התבוסה ההיסטורית הגדולה ביותר של ישראל ותמיד תירשם כתבוסה המבישה ביותר של ישראל בהיסטוריה.
הוא הוסיף: חשיפת חולשת הצבא הישראלי וקריסת המורל של הלוחמים במהלך הסכסוכים ההולכים וגוברים בין הרשויות הישראליות, שהובילו להחרפת השסעים הפוליטיים והחברתיים בקרה הישראלים, כולם סימנים לכישלון בחישובים האסטרטגיים של ישראל.
החוקר הציוני הצהיר: מבחינה צבאית, זה לא משנה איך ומתי תסתיים המלחמה. העובדה היא שהפסדנו במלחמה הזו קשות, ואנו אחראים לאסון אנושי גדול בצל המציאות של בידודה הבינלאומי העמוק והגובר של ישראל, וההישג היחיד שהושג במלחמה הזו הוא להשאיר את נתניהו וממשלתו הקיצונית בשלטון.
נתניהו רוצה להאריך את חייו הפוליטיים על ידי הארכת המלחמה
"דאגלס בלומפילד", משקיף ופרשן ציוני ב"ג'רוזלם פוסט", אומר בהקשר זה: נתניהו רק נאבק כדי להישאר בשלטון והוא האריך את המלחמה בצורה הרת אסון ומיותר; כי ככל שהמלחמה תימשך יותר, כך נתניהו יישאר בשלטון, והוא יכול לדחות את מועד משפטו ומאסרו.
הוא הוסיף: לכן, נתניהו הכניס את ישראל למשבר מדיני וביטחוני חמור, שמחיר שלו הוא חיי אזרחים, הרס כלכלת ישראל ופגיעה קשה במעמדה הבינלאומי. בנוסף לעניינים הפנימיים, לנתניהו יש אישומים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם שעליו להשיב עליהם בבית הדין הבינלאומי, ולכן אינו רוצה שהמלחמה תסתיים.
לפיכך, החישובים השגויים של נתניהו, שבאמצעותם הוא מנסה להציל את עצמו, הביאו להסתבכות של ישראל והצבא שלה במלחמה ממושכת, שאינם ערוכים להמשיך אותה. בנוסף, התמיכה המערבית בישראל הולכת ופוחתת, חולשת הצבא בקרבות הוכחה, והאגדה של "הצבא הבלתי מנוצח" ניפצה.
פרשנים ציוניים סבורים: נתניהו הפך לסמל לחולשת הניהול המדיני והצבאי, ולמרות זאת הוא עדיין מחפש דרך להציל ולזכות בניצחון בעזה; בעוד שהחברה הישראלית כולה מרגישה לפחות מובסת, גם אם היא לא מסוגלת להשלים איתה.
לפי הפרשנים הללו, ההפתעה והתבוסה הגדולה של ישראל ב-7 באוקטובר הן כבר אינן הכישלון הבולט ביותר של המשטר הזה. הם מצביעים על הבלבול בצבא הישראלי בחודשים האחרונים במהלך המלחמה בעזה, על התרחבות חזיתות המלחמה וחוסר יכולתה של ישראל להתעמת איתן, ומודיעים כי במצב זה, ניצתו ניצוצות של סכסוכים פנימיים בבירור, ואנו רואים רמה גבוהה של ייאוש ופסימיות בקרב הישראלים.
המלחמה בעזה והאצת קריסת ישראל מבפנים
בנוסף לדיווחים שפרסמו מוסדות ציוניים על הגירת חצי מיליון ישראלים מפלסטין הכבושה מאז תחילת המלחמה בעזה, מתוצאות סקר חדש עולה כי אחד מכל ארבעה ישראלים מנסה להימלט משטחי פלסטין הכבושה.
מצב חסר תקדים זה מלמד על שבריריותו של מבנה המשטר הציוני מול ההתנגדות. כדי להבין היטב את המצב הזה, יש להסתכל על העקירה המסיבית של מתיישבים ציוניים מצפון ומדרום ארץ ישראל הכבושה, סכסוכים פוליטיים וחברתיים בקרב הציונים, חוסר תחושת הביטחון בחברה הישראלית, קריסת הכלכלה, התפשטות האבטלה וירידה חדה בהכנסות, ירידה משמעותית בתמיכה הבינלאומית ובבידוד ישראל בזירה הבינלאומית, שכולם אירועים חסרי תקדים.
היסטוריונים ופרשנים ציוניים אומרים שתהליך הקמת ישראל התבסס על התנחלות קולוניאלית, שמטרתה הייתה להרוס את הציוויליזציה והתרבות של העם הפלסטיני ולהרוס את קיומו בדרכים שונות. אחת הדרכים החשובות ביותר הייתה לעודד יהודים מרחבי העולם להגר לפלסטין הכבושה. אבל היום אנו רואים שהתממש ההיפך מהמטרה של מנהיגי הציונות, ובגלל חוסר הביטחון, יהודים ישראליים חוזרים למדינות מהן הגיעו אבותיהם לארץ ישראל.
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, אמר כי "ניצחונה וקיומה של ישראל תלויים בקיומו של גורם אחד בלבד - עלייה המונית של יהודים לישראל (פלסטין הכבושה)". האסטרטגיה של הציונים להשיג זאת הייתה להגביר את הלחץ על הפלסטינים לעזוב את ארצם, ולהביא לארץ זו יהודים מרחבי העולם. אך מה שאנחנו עדים היום הוא הפוך, והיהודים מעדיפים לעזוב ולא לאבד את חייהם בארץ שאינה שייכת להם.
בהקשר זה, ההיסטוריון הציוני "אילן פפה" סבור: הפחד והפילוג שאנו רואים היום בחברה הישראלית, כמו גם בצבא ובהנהגה הישראלית, מעידים על תחילתו של השמדת הפרויקט הציוני, שלמענו כולם חייבים להיערך.
בכתבה בעיתון "הארץ" התייחס הסופר הציוני "גדעון לוי" להשלכותיו הקטלניות של מבצע סערת אל-אקצא על ישראל, והודיע: תהליך הקריסה מבפנים והסרטן של ישראל הגיעו לשלבים הסופיים ואין דרך לרפא אותו, ומערכות כיפת הברזל, גדרי הביטחון ואפילו הפצצה הגרעינית לא יכולים להציל את ישראל.
"סמי פרץ", עיתונאי ציוני בעיתון "הארץ", הכריז בעניין זה: מה שאנו רואים היום הוא תוצאה ישירה של מאבקו של נתניהו להישאר בשלטון בכל מחיר, אפילו השמדת ישראל.
