השפעת המלחמה בעזה על החלטת מדינות להטיל סנקציות על ישראל
אחד האירועים החשובים בצל המלחמה "חרבות ברזל" הוא הטלת סנקציות רשמיות ולא רשמיות על ישראל בתחומים שונים, ומה שחשוב בהקשר זה הוא החלוציות של אירופה בהטלת הסנקציות. למרות שצעדים אלה, לרבות בתחומים המדעיים, לא יצרו תגובה תקשורתית רחבה, גרמו לרשויות הישראליות להביע דאגה מהשפעותיהם השליליים על עתיד מערכת היחסים עם אירופה ועל כוח הלחימה שלהן.
בהקשר זה, הסנקציות המסחריות של טורקיה התבטא בעיקר בתקשורת. בתחילת חודש מאי הודיע נשיא טורקיה על חרם כלכלי נגד ישראל. החרם כלל בשלב ראשון, עוד לפני ההכרזה של ארדואן, עצירה של יצוא 54 סוגי סחורות שונים, בעיקר בתחום הבנייה, שפגעו מאוד בענף הנדל''ן. בתגובה, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הודיע כי החליט על העלאת מכסי יבוא מטורקיה לגובה של 100% מכס. כמובן שמדיניות זו תהיה לרעת הצרכן הסופי בישראל.
בהמשך הצעדים האלה, ביוני הודיע ??משרד המסחר של קולומביה כי בכוונתו להגביל את מכירת הפחם לישראל. יש לציין כי היחסים בין ישראל ומדינות דרום אמריקה התערערו מאז תחילת המלחמה בעזה, אך עד כה זה התבטא בעיקר בתחום הדיפלומטיה ולא גלש לסנקציות מסחריות, שנראה כי זה מתרחש עקב המשך המלחמה. לפי דיווח ב"בלומברג", קולומביה היא ספיקת הפחם הגדולה ביותר של ישראל, ובשנה שעברה מכרה לה דלק בסכום של 450 מיליון דולר.
בנוסף לסנקציות המסחריות, התרחשה בתקופה זו גם הגבלת הגישה של משרד הביטחון לציוד ונשק מיובאים. במשרד הביטחון ובצבא הישראלי מודאגים כעת מ"אפשרות למחסור בתחמושת לאחר שכמה מדינות בעולם הפסיקו באופן לא פורמלי לסחור עם ישראל".
בהקשר זה דיווח האתר "כלכליסט" כי ספקי נשק ממדינות אירופיות פשוט הפסיקו לענות למקביליהם הישראליים, וכן כי מעצמה זרה שאינה ארה''ב שבעבר סחרה עם ישראל, מסרבת מאז 7 באוקטובר לספק לישראל חומרי גלם שמהם ניתן לייצר תחמושת. הצבא הישראלי מתמודד עם מחסור בפגזי 120 מ''מ לטנקים עד כדי כך שחלק מהטנקים שמוצבים בעזה נמצאים כעת בכוננות חלקית ונושאים כמות קטנה יותר של פגזים.
הפתרון המרכזי שמערכת הביטחון מקדמת בכל הקשור למחסור התחמושת הוא קידום של התעשייה המקומית וצמצום ההסתמכות על יבוא פגזים ותחמושת ממדינות זרות. המהלך הזה צפוי להשפיע לחיוב על התעשייה הביטחונית הישראלית, אבל יהיו לו גם השלכות כלכליות שליליות: התחמושת שמיוצרת בישראל נחשבת ליקרה בעשרות אחוזים מזו שניתן לייבא מחו''ל, והקמה ותחזוקה של מפעלי תחמושת "פשוטה" שמייצרים, למשל, פגזי ארטילריה וטנקים נחשבות ליקרות במיוחד. ראשית, גם במקרה של הגברה מסיבית של כושר הייצור הישראלי, חלק ניכר מהתחמושת עדיין צפוי להגיע ממדינות זרות עקב פוטנציאל ייצור מוגבל. שנית, על מנת שהתעשיות הביטחוניות הישראליות יוכלו לייצר חומרי נשק בכמות גדולה, יש צורך בכמות גדולה של חומרי גלם ולא ניתן לכרות בישראל, ולכן גם אלו מוכרחים להגיע בסופו של דבר ממדינות זרות.
מלבר החרם הלא רשמי שהוטל על ידי חלק מהספקים בכל הקשור למכירת תחמושת לישראל, כלכליסט הוסיף כי ספקיות מרכזיות של חומרי גלם שמהם מייצרים פצצות הפסיקו למכור לישראל מאז פרוץ המלחמה. הפתרון של מערכת הביטחון של ישראל לחרם הזה הוא גיוון הספקים, ורכישה מבעוד מועד של מלאי חומרי גלם שישמש בעתיד להכנת פצצות.
ראוי לציין כי השימוש המוגבר בתחמושת במלחמות בעזה ובאוקראינה הוביל את העולם למחסור עולמי חריג בתחמושת מכל הסוגים, מה שהוביל לעליית מחירים ותחרות מוגברת בין המדינות השונות על תחמושת וחומרי גלם. כבר בינואר פורסם באתר החדשות הזה כי הצבא הישראלי נאלץ לנהל את קצב ההפצצות בעקבות המחסור העולמי ובעקבות השימוש האינטנסיבי בתחמושת שנעשה בסוף נובמבר, פחות מחודשיים מתחילת המלחמה.
בהמשך לצעדים לא רשמיים כאלה, בחודש מאי, משרד ההגנה הצרפתי ראה שזה לא ראוי לארח חברות נשק ישראליות בתערוכת הנשק והתעשייה הביטחונית "יורוסאטורי" בפריז, על פי הוראת הנשיא עמנואל מקרון. הוראת משרד ההגנה הצרפתית ניתנה לאחר שלפחות 45 אזרחים פלסטיניים נהרגו בהתקפות אוויריות ישראליות על מחנה הפליטים ברפיח. 74 חברות ישראליות היו אמורות להשתתף בתערוכה זו.
מגמה זו התחזקה בעקבות הידיעה שפרסם "רויטרס" ב-18 בספטמבר, בציטוט משרד הכלכלה הגרמני. לפי הדיווח של רויטרס, מדינה זו הפסיקה יצוא נוסף של נשק צבאי לישראל. אישור רישיונות יצוא נשק הופסק עקב אתגרים משפטיים, כולל הפרת החוק ההומניטרי. אך שעות לאחר מכן הודיעה ממשלת גרמניה בהצהרה כי "אין אמברגו על יצוא נשק גרמני לישראל". הסתירה בידיעות המוזכרות מעידה על חילוקי דעות וויכוחים בתוך ממשלת גרמניה. בעוד שהקנצלרית ממשיכה לתמוך בישראל, משרדי הכלכלה והחוץ בראשות הירוקים מותחים ביקורת על ממשלת נתניהו. לכן, למרות שתהליך יצוא הנשק מגרמניה נמשך, כעת התברר כי למדינה הזו, שתמכה בישראל מאז ומתמיד, יש ספקות לגבי מדיניותה.
כדאי להזכיר כי אתגרים משפטיים ברחבי אירופה הביאו את בעלות בריתה האחרות של ישראל לעצור או להשעות את יצוא הנשק. לפיכך, בספטמבר השנה השעתה בריטניה 30 מתוך 350 רישיונות יצוא נשק לישראל בשל החשש להפרת החוק הבינלאומי בעזה. בפברואר הורה בית משפט בהולנד לממשלת הולנד להפסיק את כל היצוא של חלקי מטוסי קרב מדגם F-35 לישראל, מחשש שישמשו בהתקפות על מטרות אזרחיות בעזה.
בנוסף לאירופאים, גם ממשלת ארה"ב הפסיקה לשלוח חלק מפצצות לישראל בשנת 2024 בשל החשש של הבית הלבן לגבי השימוש בהן בעזה, למרות שחידשה לשלוח אותן זמן מה לאחר מכן. כי הרשויות האמריקאיות היו סבורים שישראל צריכה את היכולת להגן על עצמה.
בנוסף לסנקציות המדינתיות הרשמיות והלא רשמיות בתחום הצבאי, בעיצומה של המלחמה בעזה, האיחוד האירופי וארה"ב נקטו בצעדים ייחודיים בנוגע למתנחלים ולקבוצות ימין קיצוניות. בהקשר זה, ביולי השנה הטיל ממשל ארה"ב סנקציות על חמישה מתנחלים ושלושה גופים ישראליים הקשורים למעשי אלימות נגד פלסטינים בגדה המעבית. בהצהרה שפרסם הבית הלבן נקבע כי פעולות הסנקציות הכספיות ננקטו מכוח צו נשיאותי 14115, "המטיל סנקציות מסוימות על אנשים הפוגעים בשלום, בביטחון וביציבות בגדה המערבית". כמו כן, רשת אכיפת הפשעים הפיננסיים של משרד האוצר האמריקאי (FinCEN) פרסמה במקביל התראה הקשורה למימון אלימות מתנחלים קיצונית נגד פלסטינים בגדה המערבית.
ימים ספורים לאחר פעולתה של ארה''ב הכריז האיחוד האירופי על סנקציות על חמשת המתנחלים ושלושת הגופים הישראליים בגין הפרת זכויות הפלסטינים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ומניעת שליחת סיוע הומניטרי לעזה. זוהי מערכת הסנקציות השנייה שהטיל האיחוד האירופי על מתנחלים שביצעו מעשי אלימות כלפי פלסטינים. כך הגיע המספר הכולל של אנשים וגופים ישראליים הנמצאים בסנקציות של האיחוד האירופי ל-14. על פי הצהרת האיחוד האירופי, הסנקציות הללו כוללות הקפאת נכסים של האנשים והגופים האלה ואיסור להנפיק להם אשרות כניסה ואיסור כניסתם למדינות האיחוד האירופי. גם קנדה הצטרפה למערכת הסנקציות הזו נגד המתנחלים.
בהמשך לצעדי הסנקציות האזרחיות, הודיעה קרן העושר הריבונית של נורבגיה ב-4 בספטמבר כי היא מתכננת להדק את הסטנדרטים האתיים שלה ולנתק את הקשרים עם מספר חברות המסייעות לישראל במלחמה בעזה ולמשוך את מניותיה מחברות אלו. לפי רויטרס, קרן העושר הריבונית של נורבגיה בשווי 1.7 טריליון דולר, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, מתכננת גם לשקול מחדש את אחזקת המניות בחברות הפועלות בגדה המערבית.
נכון לעכשיו, המערב לא הטיל סנקציות מסחריות וצבאיות רשמיות על ממשלת ישראל, אבל הבעת רצונן של ספרד ואירלנד להצטרף לאמברגו הסחר מלמדת שמנהיגי מדינות המערב נאלצים להגיב נגד מעשיה של ישראל תחת השפעת הציבור המודע. כי הנושא המרכזי כאן הוא "זכויות אדם ופגיעה מכוונת באזרחים". למקרים אלו יש להוסיף גם אפשרות של חרם מדעי ומחקרי. מספר הולך וגדל של אוניברסיטאות אירופיות מנתקות את קשריהן עם ישראל עקב המלחמה בעזה, לרבות בתוכניות המחקר הקיימות "Horizon Europe". הדבר גרם לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלית לקיים שיחות דחופות עם מובילי המחקר בישראל כיצד לשמור על קשרים מדעיים עם אירופה.
לפי "זמן ישראל", נורבגיה, דנמרק, פינלנד, שבדיה, איסלנד ואירלנד מובילות בסנקציות מדעיות. גם איטליה, שיש לה היסטוריה ארוכה וחשובה של שיתוף פעולה אקדמי עם ישראל, ובלגיה, המובילה בקהילת המחקר האירופית, נמצאות ברשימה זו. לפי הדו"ח שפורסם בחדשות ערוץ 13, 38 אחוז מהמחקר הישראלי נערך בשיתוף פעולה עם אקדמאים אירופיים, וב-2023 זה הגיע לרמת שיתוף הפעולה הגבוהה ביותר בתולדות ישראל. עם זאת, מאז ה-7 באוקטובר ותחילת המלחמה, חלה הפחתה במימון מיזמי מחקר משותפים, כמו גם בחילופי אקדמאים ישראליים ואירופיים. לפי הדו''ח הזה, כיום הגישה למעבדות ולתשתיות מחקר באירופה מוגבלת יותר לישראלים. בנוסף, השתתפותם של ישראלים בכנסים מקצועיים בוטלה או נמנעה על ידי המארגנים.
בהתחשב בהמשך המלחמה ברצועת עזה, כמו גם הסלמה במתיחות עם חיזבאללה, שעלולה לגרור את לבנון למלחמה רחבה יותר, ייתכן שמדינות נוספות יחליטו להטיל סנקציות על ישראל בתחומים מגוונים יותר על מנת לשנות ההתנהגות שלה; מה שאזרחי ישראל יראו את השפעותיו בטווח הקצר ואת השלכות המדיניות הלוחמנית של ממשלת נתניהו.
