ההתקפות של ישראל על עזה גורמות לאסון סביבתי על רקע משבר הומניטרי
התקפות גרמו בין 420,000 ל-652,000 טונות של פליטת CO2 ב-120 הימים הראשונים של 2024 בלבד - מעבר לפליטות הפחמן השנתיות של 26 מדינות ואזורים
ישראל ממשיכה בהתקפותיה על עזה כבר שנה, תוך שהיא משתמשת בשיטות לא חוקיות כמו שימוש בפצצות זרחן לבן וגורמת לא רק למשבר הומניטרי אלא גם להרס סביבתי.
בהתקפות ישראל, שהחלו ב-7 באוקטובר בשנה שעברה, נהרגו יותר מ-41,800 בני אדם ונפצעו למעלה מ-96,800.
אלפים נעקרו מבתיהם, נאלצו לגור באוהלים או במקלטים שהוסבו כמו בתי ספר ובתי חולים שהוקמו על ידי ארגונים הומניטריים.
מלבד המשבר ההומניטרי, ההפצצות הותירו מאחוריהם הרס סביבתי מסיבי.
ביום ה-200 לפיגועים, משרד התקשורת הממשלתי בעזה אמר כי ישראל הטילה 75,000 טונות של פצצות על המובלעת, כמעט פי שישה מהכמות שהוטלה על הירושימה במהלך מלחמת העולם השנייה.
לפי מחקר שערכה אוניברסיטת קווין מרי בלונדון, בין 54% ל-66% מהמבנים בעזה נפגעו או נהרסו בתקיפות ישראליות.
ההתקפות גם גרמו בין 420,000 ל-652,000 טונות של פליטת CO2 ב-120 הימים הראשונים של 2024 בלבד - מעבר לפליטת הפחמן השנתית של 26 מדינות ואזורים.
אחד הגורמים הסביבתיים המדאיגים ביותר היה השימוש של ישראל בפצצות זרחן לבן, האסורות באזורים אזרחיים מאוכלסים בצפיפות לפי החוק הבינלאומי.
ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל תיעד את השימוש בפגזי זרחן לבן על ידי הצבא הישראלי באזורים המאוכלסים בצפיפות של עזה עם ראיות משמעותיות, כולל תמונות שצולמו על ידי אנאדולו.
זרחן לבן יכול להישאר באדמה ובמים במשך שנים, ובהתחלה להרוג את כל הצמחים שהוא בא איתם במגע. בטווח הארוך, זה יכול לשמש כדשן, ולגרום לצמיחה מוגזמת של צמחים, אצות ואורגניזמים אחרים.
משבר המים מעמיק
בנוסף למטרות צבאיות, ישראל פגעה גם בתשתיות קריטיות בעזה כמו קווי חשמל, והותירה את האזור בחושך.
גם ההתקפות על קווי המים גרמו למשבר מים. סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) דיווחה כי עד סוף שמונת החודשים הראשונים של הסכסוך, כ-67% ממתקני המים והתברואה והתשתיות נהרסו או ניזוקו.
על פי דו"ח שפורסם ביולי על ידי הארגון הלא ממשלתי (NGO) Oxfam, בעוד שאדם זקוק ל-15 ליטר מים מדי יום לצורך הישרדות במצבי חירום, תושבי עזה יכולים כיום לגשת ל-4.74 ליטר בלבד למזון, היגיינה וניקיון. זה מייצג ירידה של 94% בזמינות המים בהשוואה לרמות שלפני העימות.
חסימת זרימת המים של ישראל לעזה החריפה את המשבר, ואילצה את התושבים להשתמש במי באר מזוהמים. כוחות ישראליים תקפו גם קווי חלוקת מים מספר פעמים, וב-17 באוקטובר בשנה שעברה, הם הרגו שני ילדים שחזרו הביתה עם כדי מים.
הצטברות פסולת, התפרצויות מחלות
דו"ח שפורסם ביוני על ידי הארגון הלא ממשלתי ההולנדי PAX for Peace הדגיש הצטברות של מאות אלפי טונות של פסולת מוצקה ברחבי האזור עקב רכבי איסוף פסולת שניזוקו והגבלת גישה לאזורי איסוף פסולת על ידי הצבא הישראלי.
הסכסוך עקר יותר מ-85% מאוכלוסיית עזה, ו-62% ממבני המובלעת הפכו להריסות. מנתוני עיריית עזה עולה כי ברחבי העיר נערמו לפחות 100,000 טונות של פסולת מוצקה.
פסולת רפואית, כימיקלים וחומרים רדיואקטיביים היוצאים לאדמה ולמים התת-קרקעיים הובילו להתפשטות של מחלות כמו הפטיטיס B והפטיטיס C.
זיהום הקרקע והמים משפיע גם על שרשרת המזון, וחושף את בני האדם ובעלי החיים לכימיקלים מזיקים.
ב-4 במרץ השנה מסר משרד הבריאות בעזה כי נרשמו כמיליון מקרים של מחלות זיהומיות במובלעת, שבה חיים כ-2.3 מיליון פלסטינים, ללא משאבים רפואיים מספיקים לטיפול.
עומס פחמן הנובע מהרס
האו"ם הזהיר שייתכן שייקח שנים כדי להסיר את 23 מיליון טונות הפסולת שנבעו מהתקפות ישראל על עזה.
על פי הערכות, בין 156,000 ל-200,000 מבנים, כולל בתים אזרחיים, בתי חולים ובתי ספר, ניזוקו או נהרסו. בנייה מחדש של מבנים אלה צפויה להניב 46.8 מיליון עד 60 מיליון טון פליטות CO2 - שווה ערך לפליטות השנתיות של יותר מ-135 מדינות ואזורים וניתן להשוות לפליטות של שוודיה ופורטוגל גם יחד.
