שנה אחת לרצח עם בעזה: כיצד גדלה התמיכה בפלסטין ברחבי העולם?
"התמיכה הבינלאומית בפלסטין ובפלסטינים גדלה באופן אקספוננציאלי מאז 7 באוקטובר", אומר הסופר הפלסטיני-אמריקאי ראמזי בארוד.
מלחמת רצח העם בעזה עוררה הערכה מחודשת עולמית של עמדת הקהילה הבינלאומית בנוגע לכיבוש הישראלי של פלסטין. מדינות רבות, שפעם היו מיושרות עם תל אביב, עוברות כעת לגישה ביקורתית יותר, כשהקריאות מתגברות להטיל אחריות על ישראל על מעשיה בשטחים הכבושים.
מאז 7 באוקטובר, כמה מדינות הכירו רשמית במדינת פלסטין, וחידשו את מחויבותן לפתרון שתי המדינות. מדינות אלו גם נקטו עמדה מאוחדת נגד הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל באדמה פלסטינית.
לדברי האנליסט הפלסטיני-אמריקאי רמזי בארוד, הסולידריות העולמית עם העניין הפלסטיני התגברה באופן דרמטי על רקע הסכסוך המתמשך.
"התמיכה הבינלאומית בפלסטין ובפלסטינים גדלה באופן אקספוננציאלי מאז 7 באוקטובר", אמר בארוד.
ברוד מדגיש כי תנועת הסולידריות לפלסטינים לא החלה ב-7 באוקטובר. במקום זאת, מדובר בשיא של שנים של בסיס שהניחו ארגונים עממיים ברחבי העולם.
"הייתה הרבה עבודה חינוכית, הרבה עבודת רגליים שנעשתה בעבר. ההתנגדות של העם הפלסטיני והעמידה האיתנה שלו מחד ומידת הפשע של ישראל מאידך, די אפשרו לתנועה לצמוח במונחים של מספרים כדי להגיע לקהלים חדשים, לפלטפורמות חדשות", הסביר ברוד.
למרות המאמצים של התקשורת המרכזית המערבית לחסום, לדעתו של ברוד, את הנרטיב הפלסטיני ולנרמל את פעולותיה של ישראל בעזה, תנועת הסולידריות המשיכה להתרחב - בעיקר בשל כוחה של המדיה החברתית.
"אנשים רגילים, בכל מקום בעולם, הפכו לעיתונאים אזרחיים", אמר, וציין כי משפיענים רבים, כל אחד מהם הגיע לדורות שונים ולדמוגרפיה שונים, עזרו להפיץ את המסר.
בימיה הראשונים של המלחמה, הוא ציין שהנרטיב הישראלי נהנה מטענות שווא לפיהן פלסטינים ביצעו זוועות מחרידות במהלך התקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אבל, לדברי בארוד, הטענות הראשוניות הללו נפרמו בסופו של דבר.
"יש כל כך הרבה חוקרים טובים שם בחוץ, יש כל כך הרבה אנשים אינטליגנטים שלא קונים תעמולה ישראלית", אמר, והוסיף כי לעומת זאת, התקשורת המרכזית "נכנסה בשקיקה לתעמולה הישראלית".
עם למעלה מ-146 מדינות שמכירות כעת במדינת פלסטין, בארוד רואה בכך רגע מרכזי בתגובה העולמית לסכסוך.
"חיילי האמת החדשים (מגיעים) לקדמת הבמה, מספרים את הסיפור מבלי לעבור את המסננים של התקשורת המערבית וכן הלאה שיצרו את המרחב למדינות כמו נורבגיה, אירלנד, ספרד ואחרות לצעוד קדימה ולהגיד ' אנחנו מוכנים לעשות מהלך נוסף בסולידריות עם הפלסטינים".
ברוד השווה את השינוי הזה להתמוטטות האפרטהייד בדרום אפריקה, שבה הסכמה בינלאומית פנתה בהדרגה נגד המשטר המדכא.
"אותו דבר קורה בפלסטין - לא מספיק מהר בשבילנו, אבל אלו הם כללי המשחק".
הוא הוסיף, "כל מה שישראל ניסתה לעשות, כלומר לדחוק לשוליים את העניין הפלסטיני, נכשל. והעניין הפלסטיני הוא כעת עניין מרכזי, נושא מרכזי בפוליטיקה הבינלאומית, בסולידריות העולמית".
בדיון על צווי מעצר פוטנציאליים למנהיגים ישראלים, אמר ברוד שאם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) היה נוקט בפעולה כזו, זה יהיה מחליף משחק.
"אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יחליט להוציא צווי מעצר לנתניהו, יואב גלנט ואחרים... זה הולך להיות מחליף משחק", הסביר ברוד.
מהלך כזה, לטענתו, יהיה המהלך הראשון מסוג זה שהוא "מעשי ומחייב" ויחזק את הרעיון שישראל הופכת למדינת פאריה בשל הפרותיה החוזרות ונשנות של החוק הבינלאומי.
שבן, מייסד Palthink for Strategic Studies, הביע תקווה שהתמיכה הבינלאומית הגוברת בפלסטין תתורגם לתוצאות מוחשיות. הוא גם דחק בפלגים הפלסטיניים להתאחד מול התוקפנות הישראלית.
"על הפער להתגבר על ידי החמאס הפלסטיני והרשות הפלסטינית ופתח וכל הפלגים הפוליטיים חייבים להבין את הדחיפות והצורך להתאחד", אמר שבן, והדגיש את הצורך ב"מפת דרכים פלסטינית לחיזוק עמדתנו".
עבור הקהילה הבינלאומית, המסר של שבן היה ברור: "אנחנו צריכים לעצור את המלחמה. אנחנו צריכים שאנשים שעזבו את עזה בגלל המלחמה יחזרו. אנחנו צריכים שהקהילה הבינלאומית תתערב ותלחץ על ישראל להפסיק את התוקפנות שלה ולסגת".
הוא סיכם: "ישראל היא כוח כובש. אנחנו חיים תחת כיבוש והכיבוש מנוגד לכל החוק הבינלאומי.
"באופן עקרוני, העולם יודע מה צריך. מה שהעולם צריך זה לקבל את ההחלטה שיש לו את הרצון לעשות את מה שהם יודעים שהם צריכים לעשות".