נזקי המלחמה בענף התיירות בישראל
אחד הענפים החשובים במשק הישראלי שספגו נזקים חמורים בשנה האחרונה הוא ענף התיירות. בעוד ש-2.67 מיליון תיירים הגיעו לישראל בשנת 2022, מספר זה הגיע ל-3.01 מיליון ב-10 החודשים הראשונים של 2023, אך מתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה ברצועת עזה הרסו את התיירות הקלאסית בישראל.
מתחילתה נכנסו לישראל באמצעות ויזת תייר רק כ-853 אלף בני אדם. מספר התיירים הגדול ביותר הגיע מארה"ב, ואחריה מצרפת, מבריטניה, מרוסיה ומהפיליפינים. כאשר בוחנים את המספרים לפי השנה הקלנדרית, 2023 הסתכמה עם 3 מיליון תיירים, רובם הגיעו לפני מתקפת חמאס באוקטובר, ואילו שנת 2024 צפויה להסתיים עם כמיליון כניסות.
במלאת שנה למלחמה, אפשר לסכם את השפעותיה הקשות על ענף התיירות, וההפסד שנוצר למשק: כ-18.7 מיליארד ש''ח (כ-5 מיליארד דולר) מתיירות נכנסת ו-756 מיליון ש''ח מתיירות פנים, בעיקר באזור הצפון בעקבות סגירת בתי מלון ועסקים תיירותיים - כך עולה מנתונים שמפרסם משרד התיירות.
מה שחשוב הוא שכ-65,000 משפחה בישראל מתפרנסות בעיקר בתיירות נכנסת. את התיירות המאורגנת בישראל מפעילות כ-150 חברות, בהן עבדו ערב המשבר כ-2,500 עובדים ועתה נותרו רק כ-1,000. בהקשר זה הודיע ??שר התיירות, חיים כץ, כי יוקצה סכום של 70 מלש"ח לשימור עובדים חיוניים של מארגני התיירות הנכנסת עד סוף 2024. כי בלי סיוע ממשלתי מיוחד קורס הענף לחלוטין, ואיתו כל עשרות אלפי מקומות העבודה, הכוללים אתרי תיירות, מסעדות, אוטובוסים, וכן מורי דרך, נהגים ועוד.
מצד שני, האזרחים התמודדו גם עם עלייה במחיר כרטיסי הטיסה עקב מחסור בתיירות נכנסת. לפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS), ביולי 2023 נרשמו כ-14 אלף כניסות של נוסעים בשיוט, כאשר בחודש האחרון לא נכנסו כלל תיירות מהים לישראל. הסיבה לכך היא החשש מפגיעת טילים וכטב''מים של ציר ההתנגדות ואפילו החות'ים.
כלכלית, מדובר בענף שמייצר 15% ממקומות העבודה בפריפריה, כ-80 אלף מקומות עבודה בסך הכל ומכניס מיליוני דולרים למדינה בשנה. כתוצאה מהמלחמה חלה ירידה של 80%-90% בתיירות הנכנסת מתחילת המלחמה. בתחילת 2024 נראו ניצני התאוששות בענף התיירות, ואז הגיע המשבר עם איראן לאחר רצח אסמאעיל הנייה. כתוצאה מאותו אירוע, כל ההזמנות לחורף בישראל בוטלו, חברות התעופה ביטלו טיסות וענף התיירות חזר לאפס המוחלט שאפילו קשה יותר מההתלחה.
לכן מאז פרוץ המלחמה, הנזק לתיירות בישראל עומד על 1.150 מיליארד ש''ח (כ-260 מיליון דולר) אובדן הכנסות ישירות. בנוסף, נרשמו עוד 2.645 מיליארד (מעל 600 מיליון דולר) ש"ח אובדן הכנסות במעגלים תומכי תיירות. לפי הנתונים, רשות המיסים שילמה עד כה פיצויים בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח (למעלה מ-250 מיליון דולר) רק לעסקי התיירות בצפון.
בהקשר זה, "התאחדות המלונות" בישראל פרסמה את דו''ח התפוסות במלונות לחודשים ינואר עד יוני 2024. התאחדות המלונות בישראל מייצגת 450 מלונות ברחבי הארץ. לפי הדו''ח, כ-10% מהמלונות ניצבים בפני סכנת סגירה ממשית ועוד רבים נוספים מצויים על סף הקריסה כתוצאה מהמלחמה. בתי המלון ובתי ההארחה באזורי הצפון סגורים מתחילת המלחמה. מנתוני הדו''ח הזה עולה כי במחצית הראשונה של 2024 נרשמו כ-969 אלף לינות תיירים במלונות, מדובר בצניחה של 81% בהשוואה לינואר-יוני 2023.
עם זאת, מאז ההסלמה בגבול הצפון, הסיכוי להתאוששות התיירות באזור זה תוך פרק זמן קצר נעשה חשוך יותר תוך פרק זמן קצר הפך לעמום יותר. לא ברור מתי תסתיים המלחמה עם חיזבאללה, עם זאת, הודיעו בכירים בארגון זה כי חיזבאללה נערך למלחמת התשה ארוכת טווח, שמשמעותה דחיית התאוששות ותחיית ענף התיירות באזור הזה. לפיכך, צפוי שהמצב הכלכלי של תושבי הגבול בצפון והכנסות הממשלה מתיירות בכלל יהיו גרועים יותר מהשנה שעברה.
גם עיכוב וביטול טיסות חוץ, שחלקם יימשכו עד אפריל 2025, מלמדים על חוסר הביטחון הדרוש לשגשוג התיירות בישראל. למצב זה מתווספת גם "אפשרות" להגברת העימות הצבאי פנים אל פנים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, ש"אפשרות" זו לבדה יכולה לעכב בחודשים את התאוששות משק התיירות בישראל.
