השלכות סערת אל-אקצא במרכז אסיה
קמפיינים במרחב הקיברנטי לתמיכה בעם הפלסטיני ולחרם על מוצרים ישראליים נמשכים ברצינות במדינות מרכז אסיה, במיוחד בטג'יקיסטן ובאוזבקיסטן, כך שאף ידוענים משתתפים בקמפיינים אלו.
המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים – אחמד קאסמזאדה, מומחה לענייני קזחסטן:
מדינות מרכז אסיה הן חלק מהעולם המוסלמי, שנפרדו מברית המועצות בשנות ה-90 לאחר שבעים שנה שבהן נשלטו על ידי הקומוניזם, והוכרו כמדינות עצמאיות. עם זאת, כמעט בכל המדינות הללו, מנהיגי המפלגה הקומוניסטית לשעבר עלו לשלטון ברפובליקות הסוציאליסטיות והקימו משטרים חדשים עם כמה הבדלים בשלטון. מסיבה זו, למרות תחיית הדת והזהות, נמשכו כמה מגמות סותרות במדינות אלו. למרות הנטייה הציבורית החזקה לאיסלאם, ממשלות מדינות אלו פתחו ביחסים דיפלומטיים עם המשטר הציוני ללא אתגרים רציניים, והעלו על סדר היום את התפתחות היחסים האלה.
התוצאה של תהליך זה הייתה הקמת שלוש שגרירויות ונוכחות של שלושה שגרירים קבועים ושני שגרירים לא-תושבים מהמשטר הציוני במרכז אסיה, סחר של כמיליארד דולר בשנת 2022 ורמה משמעותית של יחסים מדיניים, בטחוניים ואפילו הגנתיים. בשנות ה-90, חלק ממדינות מרכז אסיה אף שקלו להקים שגרירויות בקודס הכבושה, אך זה מעולם לא התממש. מגמת היחסים הבילטרליים מלמדת כי יחסים אלו הולכים וגדלים ומתפתחים במיוחד מאז 2013. אוזבקיסטן הצטרפה לקרן אברהם, שגרירות ישראל נפתחה בטורקמניסטן ושיתוף הפעולה הביטחוני ויבוא נשק מהמשטר הציוני התגברו בתקופה זו. אף על פי כן, התרחשות מבצע סערת אל-אקצא ב-7 באוקטובר בשנה שעברה הראתה כי הסוגייה הפלסטינית עדיין בעלת חשיבות מיוחדת במרכז אסיה ויש לה פוטנציאל השפעה רבה.
התגובות הראשונות להתקפות המשטר הציוני על רצועת עזה במרכז אסיה היו קיום עצרות מחאה. למרות השמרנות והגישה הנייטרלית של ממשלות במרכז אסיה והאיסור על כל עצרת תמיכה בפלסטין ונגד המשטר הציוני, נוצרו במדינות אלו מגמות מחאה. בקירגיזסטן, , מפלגת ERK ערכה עצרת מחאה לתמיכה בפלסטין ב-28 באוקטובר, ובאוזבקיסטן, עצרת המחאה העממית בעיר "טשקנט" הסתיימה בנוכחות כוחות משטרה ובמעצר של כמה מפגינים. בטורקמניסטן, למרות שלטון החנק, פורסמו כמה קריאות. המחאות הללו נוצרו בצורה רצינית יותר ברשתות החברתיות. בסוף אוקטובר נוצר בקזחסטן קמפיין ברשתות החברתיות לעצירת יצוא הנפט למשטר הציוני, עליו חתמו יותר מ-30,000 איש תוך פחות משבוע.
קמפיינים במרחב הקיברנטי לתמיכה בעם הפלסטיני ולחרם על מוצרים ישראליים נמשכים ברצינות במדינות מרכז אסיה, במיוחד בטג'יקיסטן ובאוזבקיסטן, כך שאף ידוענים משתתפים בהם. "יולדוז אוסמנובה", הזמרת המפורסמת באוזבקיסטן, בסרטון מאתגר זרקה לאשפה מוצרים ישראליים ודרשה מהעם להחרים מוצרים דומים. גם בטג'יקיסטן, זמרים מפורסמים כמו "ספר מוחמד" ו"מהרנגאר רוסתם" פרסמו ברשתות החברתיות תמונות עם בגדים שעליהם מודפס שם פלסטין, והן זכו למיליוני צפיות.
עם זאת, נרשמו גם פעולות ספונטניות במרכז אסיה. במדינות אלו בוצעו התקפות רבות על מרכזים המזוהים עם המשטר הציוני, בעיקר על ידי אנשים זועמים וצעירים. בימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר בוצעו התקפות מוגבלות על כמה מרכזים המזוהים עם המשטר הציוני בטשקנט, וצעדים אלו הביאו לביטול הקונצרט של "אנדריי מקרביץ'", זמר ממוצא רוסי התומך במשטר הציוני במרכז אסיה. בקזחסטן בוצעו בשבועות הראשונים שתי תקיפות בבקבוקי תבערה על מרכזים כמו מרכז החינוך "אור אובר" והלשכה המרכזית "סוכנות" ב"אלמטי" - מה שהוביל למעצרם של מספר אזרחים במדינות אלו. במספר פעולות אחרות בוצעו שריפות מכוונות ופגיעות קשות במרכזים כלכליים ובחברות המזוהות עם המשטר הציוני בקזחסטן ובאוזבקיסטן, שכמובן פרסומו הוחרם בחדשות הרשמיות. כתיבת סיסמאות נגד המשטר הציוני הייתה פעולה נוספת שהיו לה השלכות רבות בפלסטין הכבושה. התקפתם של כמה סטודנטים אוזבקים על שגרירות ישראל בטשקנט באמצעות בקבוקי תבערה זכתה למשובים רבים לאחר פרסום הודאתה של סטודנט בן 19. לדבריו, בעקבות הפשעים שביצע המשטר הציוני בעזה, במיוחד הפצצת בתי חולים, הוא כעס ונקט בפעולה זו כדי לנקום את דמו של העם הפלסטיני.
מצב זה, שהזכיר את הפצצת שגרירות ישראל בטשקנט ב-2001, היווה אתגר ביטחוני רציני לנוכחות המשטר הציוני במרכז אסיה. בדיווחים הראשונים במשטר הציוני עקב התפתחויות אלו, הוגדרה מרכז אסיה כאחד מהאזורים "הכתומים" ובעלי הסיכון הגבוה לנסיעות האזרחים הישראליים. בחלק מהערכות ביטחוניות של שירות המודיעין בקזחסטן, שפורסמו על ידי כמה מומחים וכלי תקשורת רוסיים, הייתה הערכה שהראתה שאם תימשך המלחמה בעזה, המטרות של ארה"ב, בריטניה והמשטר הציוני במרכז אסיה יהיו בסכנה מצד האיסלאמיסטים. כמה מקורות הזכירו כי הערכות אלו הוכנו להצגה בפני הרשויות האמריקאיות.
למצב כזה היו כמה השלכות. ראשית, המגמה הגוברת של היחסים בין המשטר הציוני למרכז אסיה הייתה מוגבלת משמעותית והחלה לרדת. השקעות ופרויקטים כלכליים-ביטחוניים רבים של המשטר הציוני במרכז אסיה הופסקו, וגם האינטראקציות הכלליות בין שגרירויות ומרכזים חברתיים-תרבותיים המזוהים עם המשטר הציוני הגיעו לרמה הנמוכה ביותר. שנית, התפתחו היחסים הביטחוניים בין מדינות אזור מרכז אסיה לבין המשטר הציוני. יש כמה דיווחים לא רשמיים על ביקורם של בכירים ומשלחות משב"ק ומהמוסד במרכז אסיה במטרה לחקור פעולות אנטי-ציוניות באזור הזה. ההשלכה השלישית של התפתחויות אלו הייתה החייאת רעיון ההתנגדות באזור זה בעולם המוסלמי, שעד כה היה פחות מעורב ומשפיע בעניינים הקשורים לעולם המוסלמי או מושפע מהם.
למרות זאת, מסיבות שונות, המשטר הציוני עדיין מנסה לפתח את היחסים עם מדינות אלו ולהחזיר לקדמותו את המצב הביטחוני, המדיני ובעיקר החברתי שנוצר לאחר ה-7 באוקטובר במדינות אלו. באסטרטגיה החדשה של המשטר הציוני, מרכז אסיה הוא אחד מהמרכזים הפוטנציאליים לגיוס עובדים זרים להחליף בשטחים הכבושים. בתחום זה התנהל עד כה משא ומתן בין רשויות מדינות מרכז אסיה לרשויות המשטר הציוני, ובאישור שפרסם המשטר הזה, שמה של אוזבקיסטן יש בין 10 המדינות שמהן חברות ומעסיקים ישראליים יכולים לשכור עובדים ישירות. החלפת השגרירים באזור זה הוא אסטרטגיה נוספת של המשטר הציוני לבנות מחדש ולהחיות את יחסיו עם מרכז אסיה בהתאם למצב החדש לאחר סערת אל-אקצא.
