האם בן גביר יגרום לקריסת הקואליציה?
מהערכות זירת ההתפתחויות הפנימיות בישראל עולה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עשוי לספק את הקרקע לחוסר יציבות ולקריסת הקואליציה השלטת בראשות בנימין נתניהו.
לפי סוכנות הידיעות טסנים, אירועים היסטוריים וגורליים התרחשו במהלך השנתיים האחרונות של הקואליציה השלטת בממשלת נתניהו. התפתחויות אלו כוללות את "משבר הרפורמה השיפוטית", "מלחמת עזה", הרחבת הסכסוכים לגבולות לבנון וסוריה, וכן הגברת העימות עם הרפובליקה האסלאמית של איראן וחלקים נוספים של ציר ההתנגדות.
כל אחד מהאירועים הללו לבדו יכול היה לגרום למשטר להתמודד עם רעידות קשות אבל בתקופה זו, למרות האתגרים הפנימיים והבינלאומיים העמוקים, נתניהו ניסה להשאיר את הקואליציה שלו ובני בריתו לצידו בטפרים ובשיניים ואף לתת כמה ויתורים. סוגיה זו התרחשה במצב שבו היו לחצים שונים מצד סיעות אופוזיציה פנימיות, מוסדות משפטיים כמו היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון, ולחצים מצד כמה ממשלות מערביות, במיוחד ממשלת ביידן.
למרות האיומים והלחצים המתמידים מצד איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', השרים לביטחון לאומי והאוצר והדמויות המרכזיות של הימין הקיצוני, התברר כי סיעה זו רואה בחלקה בכוח הכרח לכל פעולה שהיא. הוא מעדיף את האפשרות של קריסת הקבינט ותבוסה בבחירות האפשריות לאחר מכן.
לאחר הדחתו של יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר שהתייצב שוב ושוב מול נתניהו, וצירופם של גדעון סער, גדל מספר הנציגים התומכים בקואליציה השלטת מ-64 ל-68. לטענת האנליסטים, השינוי הזה היה סימן ליותר יציבות בפוליטיקה הפנימית של הקואליציה, לעומת זאת, האופוזיציה איבדה 4 מנדטים, מ-56 מנדטים ל-52 מנדטים, וההבדל בין מספר נציגי הקואליציה לבין נציגי הקואליציה. האופוזיציה עלתה מ-8 מושבים ל-16 מושבים גדלה, פער זה הפחית משמעותית את השפעת האופוזיציה.
משבר בן גביר
אלא שבחודשיים האחרונים מצבו של הקבינט הקואליציוני שוב הפך שביר יותר מבחינת הלכידות הפנימית. איתמר בן גביר, מנהיג "עוצמה יהודית", הודיע ??על פיטוריה של היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מירה, כתנאי להמשך שיתוף הפעולה שלו עם הקבינט השולט. מצד שני, הקואליציה השלטת השקיעה חלק ניכר ממרצה על אישור תקציב 2025. על פי הכללים, על הקואליציה השלטת לאשר את התקציב השנתי עד סוף מרץ מדי שנה, אחרת הקבינט יפוזר אוטומטית ויתקיימו בחירות מוקדמות.
למפלגת עוצמה יהודית בראשות בנגיר יש 6 מנדטים. למרות הצטרפותה של מפלגת התקווה החדשה לקואליציה והגדלת קולות תומכי הממשלה ל-68 מנדטים, אפילו ההתנגדות של כל נציגי מפלגת עוצמה יהודית להצעות חוק התקציב לא יכלה לעצור את אישורן של הצעות חוק אלו; כי לקואליציה היו 62 קולות בעד, אבל המשבר והמתחים הפנימיים של הקואליציה לא הצטמצמו לנושא הזה, אלא היו בעיות אחרות בדרכה של הקואליציה; מצד אחד, בנימין נתניהו אושפז בשל ניתוח בערמונית ולא יכול היה להשתתף בכל הישיבות, מצד שני, חלק מנציגי הקואליציה התנגדו לחלק מההוראות בתקציב, והנושא הזה יצר אווירה של אי ודאות. ב-17 בדצמבר הועלו שתי הצעות חוק הקשורות לתקציב 2025 בקריאה ראשונה ברצפת הכנסת. התקציב הכללי אושר ב-58 קולות חיוביים מול 53 קולות שליליים, אך הצעת חוק התקציב המרכזית אושרה ביתר קושי ובהפרש של 2 קולות בלבד, כלומר 59 קולות בעד מול 57 קולות נגד, הצליחה להעביר את הראשון שלב ההצבעה.
תוצאות אלו הראו כי לפחות 5 נציגים מהקבוצה התומכת בקואליציה השלטת הצביעו נגד, בניגוד למצופה, במצב כזה, גם אם אחד הנציגים בעד יצטרף לקבוצת המתנגדים, הצעת החוק תיכשל.
הצעת חוק חשובה נוספת בתקציב 2025 הייתה קשורה לרפורמה במס. בשל המלחמה בת 14 החודשים ועלויותיה המשמעותיות, נאלץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעלות מסים כדי לכסות את הגירעון התקציבי. בהצבעה הראשונית אושרה הצעת החוק ב-60 קולות חיוביים מול 58 קולות שליליים, אך בשלבי האישור המאוחרים יותר הסתבך הסיפור. באחת ההצבעות הצליחה הצעת החוק לעבור את שלב הלחץ הגבוה הזה עם 59 קולות בלבד בעד מול 58 קולות נגד.
נוכחותו הפיזית של נתניהו בישיבת ההצבעה, שלוותה בהתנגדות רופאיו, נחשבה כאמצעי הכרחי לקואליציה השלטת. אילו לא היה מגיע לפגישה, מספר התומכים בהצעת חוק הרפורמה במס היה מצטמצם ל-58 והצעת החוק לא הייתה מתקבלת בינתיים, למרות לחץ מצד איתמר בנגוויר, נציג מפלגת הכוח היהודי אלמוג כהן הצביע בחיוב לכל הצעות חוק התקציב והנימוקים לאישורן.
נושא נוסף שהוסיף לרגישויות פנימיות היה עמדות סיעת אגודת ישראל, חלק ממפלגת יהדות התורה המאוחדת, המונה 4 מנדטים.לפני ההצבעה הודיעה סיעה זו כי לא תצביע בעד רפורמות המס הללו בשל צמצום התקציב של חלק ממוסדות הדת אבל בסופו של דבר, לאחר הסכמים מאחורי הקלעים והגדלת תקציבם של כמה מוסדות, נציגי המפלגה הזו סירבו להצביע בשלילה.
