כששרים מקלים ראש באונס: כל אישה חמישית בישראל נפגעת מינית

סערה ציבורית פרצה השבוע בעקבות דבריה של השרה להגנת הסביבה שושנה סטרוק, שטענה בריאיון כי יש "מקרים שבהם אונס הוא לא הדבר הכי חמור שאירע", וכי "יש מצבים מורכבים שדורשים שיקול דעת מוסרי ולא רגשי". דבריה עוררו ביקורת רחבה מצד ארגוני נשים, חברי כנסת וגורמים ציבוריים, שראו בהם זלזול בחומרת פשעי מין ובסבל הקורבנות.

בעקבות הסערה, חזר הדיון הציבורי אל המספרים הקשים שמלווים את תופעת האונס והפגיעות המיניות בישראל. לפי דו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אחת מכל חמש נשים בישראל תעבור תקיפה מינית במהלך חייה. מקרב הגברים, הנתונים מצביעים על אחד מכל שישה שנפגע מינית בילדותו.

בשנת 2023 בלבד התקבלו באיגודי הסיוע יותר מ-50,000 פניות, מתוכן כ-13,000 פניות חדשות של נפגעות ונפגעים. כ-90% מהפגיעות מתבצעות על-ידי אדם מוכר לנפגעת או לנפגע – בן זוג, בן משפחה, חבר או קולגה.

למרות המספרים הגבוהים, רק אחוז קטן מהמקרים מדווח למשטרה. גורמי מקצוע מציינים כי הסיבה לכך טמונה בפחד מבושה, חוסר אמון במערכת המשפטית, ולעיתים אף תחושת אשמה מצד הקורבנות. מבין התיקים שנפתחים, גם כן אחוז נמוך בלבד מגיע לכדי כתב אישום והרשעה.

ארגוני הסיוע מביעים דאגה מכך שדברים כמו אלה שאמרה סטרוק "עלולים להרתיע נפגעות מלהתלונן, ולהפוך את החברה לפחות תומכת וקשובה", כפי שנאמר בהודעה רשמית של איגוד מרכזי הסיוע. "כששרים בממשלה מקלים ראש בפשע של אונס – זה מסר מסוכן לחברה כולה, במיוחד לצעירות ולצעירים שמתמודדים עם טראומה קשה".

בתגובה לסערה, סטרוק פרסמה הבהרה וטענה כי דבריה הוצאו מהקשרם. עם זאת, הלחץ הציבורי והקריאות להתנצלות או התפטרות ממשיכים להישמע.

בינתיים, הנתונים לא משקרים: פשעי מין הם מהנפוצים והכואבים ביותר בישראל, תופעה חוצת מגזרים, גילאים ורקעים.