חוגגים 70 שנה למעשי טבח בריטיים!
היסטוריה אינה היסטוריה אם היא מודיעה את ההווה. בריטניה של אליזבת היא לא אחת מזכויות האדם והאידיאלים המערביים, אלא אותה ישות בעלת תודעה אימפריאליסטית שגרמה למעשי טבח ברחבי העולם ב-70 השנים האחרונות, בדיוק כפי שעשתה בימי הזוהר הקולוניאליים שלה.
מה שהיה היה. למה להיכנס להיסטוריה העקובה מדם של בריטניה אם זה רק זה: היסטוריה?
למה להיכנס למעשי הטבח העקובים מדם של בריטניה באפריקה? סחר העבדים שלה? או שוינסטון צ'רצ'יל האשים את הרעב הבנגלי של הודו במלחמת העולם השנייה (1943), שנגרם מיציאת מזון לבריטניה מהודו, על האינדיאנים עצמם, כפי שאמר: "אני שונא אינדיאנים. הם עם בהמה עם דת בהמית. הרעב היה באשמתם שהם גדלו כמו ארנבות".
הדבר העיקרי בהיסטוריה הוא שהיא כל כך חשובה כי היא מעניקה את ההווה, במיוחד כאשר אתה בוחר לא להתנצל על כך ולהמשיך את אותן מסורות ששמרת עליהן פעם. במיוחד, במקרה זה, אני מתכוון למסורת התוססת של האימפריאליזם של בריטניה שעדיין משפיעה על השקפת עולמה ומדיניות החוץ שלה.
אולי זה אומר שסקר YouGov שנערך ב-2016 מצא שהציבור הבריטי גאה בהיסטוריה של האימפריה הבריטית ובתפקיד שמילאה ארצם בקולוניאליזם, כאשר 43% מהבריטים אמרו שהם "גאים" בזה, בעוד שרק 21% אמרו שהם מתחרטים שזה קרה.
זה גם מעיד, ולמרבה הפלא, שמשרד ההגנה הבריטי טען שמסע ההפצצות שלו בסוריה ובעיראק בין ספטמבר 2014 לינואר 2021 הביא ל-4315 הרוגים, שרק אחד מהם היה אזרח.
כאשר נשאל על ידי ארגון הצדקה המבוסס בלונדון, Action on Armed Violence (AOAV) למספר ההרוגים האזרחיים שגרם הצבא הבריטי ברחבי העולם ב-20 השנים האחרונות, אמר משרד הבריאות כי המספרים הללו אינם רשומים .
עם זאת, לחפור קצת יותר לעומק בהיסטוריה של ההתערבויות של בריטניה ב-70 השנים האחרונות, מאז שהמלכה אליזבת השנייה עלתה על כס המלכות, כל אחד יכול לראות בבירור שיש דפוס חוזר של כוחות בריטניה טובחים באזרחים ומנסים להסתיר אותו תחת יומרה של הדרישה לראיות מוצקות כדי להוכיח שהם אחראים.
זה לא אומר שהמלכה עצמה עמדה מאחורי מעשי הטבח האלה, שכן תפקידה הוא בעיקרו טקסי. אבל היא, בכל זאת, דמות משפיעה בפוליטיקה הבריטית ובממלכת חבר העמים, ושתיקתה בעניינים כמו שבריטניה גורמת לנזק בלתי הפיך לעולם רק משקפת אמביוולנטיות האופיינית ליחסה של בריטניה לאומות אחרות.
מרד מאו מאו (1953)
עברו כמעט 69 שנים מאז התרחש מרד מאו מאו בקניה. מעשי זוועה רבים בוצעו על ידי הצבא הבריטי במדינה האפריקנית, שרבות מהן כללו רצח המוני, שימוש במחנות ריכוז (עבודת כפייה) על ידי הבריטים ושיטות עינויים שונות.
למרות שמספר ההרוגים במהלך המרד שנוי במחלוקת על ידי מומחים, הם מוערכים בין 25,000 ל-50,000 מקרי מוות, שמחציתם היו ילדים בני 10 ומטה, ונבעו מתת תזונה, רעב ומחלות.
אחד ממעשי הטבח הידועים ביותר שאירע אז, אשר סוסה על ידי הצבא הבריטי, נודע מאוחר יותר בשם טבח צ'וקה. הוא העלה שאלות לגבי פעולות הכוחות הבריטיים שפעלו בקניה בשנות החמישים.
זה 2022, ובריטניה עדיין מסרבת לשאת לזוועות שלה.
בקיצור, בטבח צ'וקה, חיילים בריטים שניסו לנקות את אזור צ'וקה מפעילות "מורדים", חיפשו ביער סמוך בעזרת שני מורדים שנתפסו לאחרונה. לאחר עינויים של המורדים, עלו החיילים על כפר ב-17 ביוני 1953, ופרץ סכסוך עם המקומיים. החיילים עצרו 10 גברים, אמרו להם לשכב עם הפנים כלפי מטה והכו אותם קשות. מאוחר יותר הם נלקחו למחנה ונצטוו לשכב שוב עם הפנים כלפי מטה ונורו בעורף.
למחרת, ב-18 ביוני, גנבו החיילים מזון מקבוצה אחרת של אזרחים. כשהפגינו, אחד מהם נורה, ועוד 10 נלקחו בשבי: תשעה מבוגרים וילד. הם נלקחו ליד חווה ונהרגו על ידי החיילים הבריטים.
תושבי הכפר הודיעו לרשויות, אך בסופו של דבר זה רק הסתיים בעונש קל של שבע שנות מאסר למפקד הפלוגה, בעוד שאף אחד מ -12 הבריטים האחרים לא נשפט.
מסע הדיסאינפורמציה של בריטניה באינדונזיה והרג מאות אלפים (1965)
למרות שבריטניה הכחישה זה מכבר שיש לה קשר לסכסוך שהתרחש באינדונזיה ב-1965, מסמכים שהוסרו לאחרונה מראים שהיא למעשה עומדת מאחורי מסע הדיסאינפורמציה שהפיל את ממשלת סוקרנו הנוטה לשמאל, לפי דיווח של אפוטרופוס .
אד ווין היה מומחה שנשלח לאינדונזיה על ידי מחלקת חקר המידע של משרד החוץ הבריטי (IRD) במאמץ למנוע "אפקט דומינו" של השפעתו הגוברת של הקומוניזם באסיה. ה-IRD היה קשור קשר הדוק ל-MI6, ותחום ההתמחות העיקרי שלו היה קמפיינים של דיסאינפורמציה.
באמצעות צוות קטן, ווין הקימה עלון דיסאינפורמציה, שמקורו הוסווה על ידי שליחתו לאינדונזיה דרך ערים כמו הונג קונג, טוקיו ומנילה. הניוזלטר קיבל מראה של "אינדונזים פטריוטים שחיים בחו"ל" וכוון לכמה שיותר אנשים משפיעים בהיררכיה הממשלתית.
ב-1965 הגיע הזמן לנצל את המומנטום שהצליח לצבור, ולאחר הפקת שידור רדיו ומהדורה מיוחדת של העלון, ניצל ה-IRD הפיכה צבאית באינדונזיה כדי לקרוא לאלימות נגד המפלגה הקומוניסטית של אינדונזיה.
מסע הדיסאינפורמציה המשיך להסית את הקוראים בצורך להמשיך בהרג "אלא אם נמשיך במסע נמרץ למיגור הקומוניזם... האיום האדום יעטוף אותנו שוב".
זה לא היה רק ??קומוניסטים, כל שמאלני היה כעת מטרה ונהרג. בצרות שלאחר מכן נהרגו מאות אלפי אינדונזים, בגלל מסע הדיסאינפורמציה של ה-IRD הבריטי.
מעורבותה של בריטניה בפרשה נחשפה רק כאשר בוטלו המסמכים לאחר שהוחזקו הרבה מעבר לכלל 20 שנות הסרת הסיווג.
מלחמה באפגניסטן (2001-2021)
ישנן פרקים רבים המעידים על התעלמותו של הצבא הבריטי מחיי אזרחים, כולל מלחמת בוסניה, מלחמת קוסובו ומהפכת תימן בשנות ה-60, אך מכיוון שאין נתונים מדויקים על השפעת המעורבות הישירה של בריטניה, או לא. חקירות מפורטות ששיקפו את מספר ההרוגים האזרחיים, אין הרבה מה לעשות במונחים של דיון במעשי הטבח הבריטיים במהלך אותן מלחמות.
זה לוקח אותנו היישר למלחמה באפגניסטן, שבה האבולוציה של התקשורת אפשרה יותר אחריות במונחים של חשיפת מידת המעורבות של בריטניה במותם של אזרחים חפים מפשע. אלמלא עבודתם של ארגונים עצמאיים ועיתונאים רבים, רבים ממקרי המוות הללו לא היו מדווחים או שהיו מקובצים אזרחים יחד עם מטרות לא אזרחיות.
למעשה, לחיילי בריטניה, במהלך נוכחותם באפגניסטן, הייתה "מדיניות מכוונת" של הרג גברים לא חמושים.
מקרה זה במיוחד, שאליו מתייחס ה-BBC , הועלה על ידי אחד סייפולה גארב יאר, האומר כי הכוחות הבריטיים רצחו ארבעה מבני משפחתו בליל ה-16 בפברואר 2011. בינתיים, ממשלת בריטניה טוענת שהם נהרגו. ב"הגנה עצמית".
דודו של סייפולה, ניצול מבוגר מהלילה המדובר, אומר כי ידיו ורגליו היו קשורות והוא הועבר לאזור מעצר עם נשים וילדים. הוא שמע יריות זמן קצר לאחר מכן. שניים מאחיו של סייפולה נמצאו מתים בשדה סמוך, בן דודו נמצא מת בבית סמוך, והוא מצא את אביו שוכב עם הפנים כלפי מטה, מת, בביתו שלו .
דו"ח של ה"גרדיאן" הראה גם כי הצבא הבריטי נמצא אחראי באופן ישיר ללפחות 300 מקרי מוות של אזרחים באפגניסטן , עקב מסמכים שהראו כי ניתנו סכומים זעומים למשפחות אפגניות שכולות, כפיצוי על הריגת בני משפחתם, כולל עשרות ילדים.
מלחמה על עיראק (2003)
בינואר 2004, צילומי טלפונים ניידים חשפו כיצד תשעה חיילים בריטים גררו ארבעה נערים לצריפים שלהם והכו אותם חסרי שכל. שמונה ביצעו את המכות ואחד צילם וחקה את בכיותיו של הילד כשהם מתחננים שיפסיקו. כשהתיק הובא לידיעת הציבור כעבור שנתיים, נאמר כי חלפה תקופת ההתיישנות וכי אין זה אינטרס ציבורי להעמיד לדין את החיילים.
במהלך השנים החלו לדלוף סיפורים על מעורבותם של חיילים בריטים בהתעללות, רצח ועינויים נגד אזרחים עיראקים .
נחשף שלמעשה, לחיילים בריטים הייתה מדיניות "ירי להרוג" נגד אזרחים לא חמושים בעיראק, במיוחד במהלך הכיבוש הבריטי של בצרה בין השנים 2003-2007.
"הייתי אחד מהאנשים שהיו ממוקדים בזמן שהלכתי באזור גשר אל-זובייר בבצרה. הם תקפו עוברי אורח עם כדורים", אמר עיראקי אחד. "היו הרבה אזרחים באזור שנמצא ליד [התחנה].
"זה היה באפריל 2003. הבריטים הרגו את כל מי שרק הסתובב".
אמנסטי אינטרנשיונל חשף זאת גם ב-2004, והצביע בבירור על כך שכוחות בריטים היו מעורבים בהרג של אזרחים עיראקים .
יתרה מכך, מאות עיראקים שנעצרו במהלך מלחמת עיראק חשפו כי חיילים בריטים עינו אותם, כאשר חלקם זכו לפיצויים על ידי בריטניה, או הסכימו להסדיר מחוץ לבית המשפט. עם זאת, שום דבר מהותי לא התרחש במונחים של דין וחשבון, למרות שקבע בית הדין הבינלאומי שאכן בוצעו פשעי מלחמה על ידי חיילים בריטים בעיראק.
קרן רפש לטרוריסטים בסוריה (2011)
באשר להרפתקה האחרונה של בריטניה, עיתונאים חוקרים מ- Declassified UK הצליחו לחשוף כי בריטניה מימנה טרוריסטים שמטרתם לשנות משטר בסוריה, כאשר 350 מיליון פאונד הוצאו בשנים 2016 עד 2021 בלבד.
למרות שבריטניה סירבה לומר לאילו קבוצות אופוזיציה היא סייעה בסוריה, המסמכים חושפים כי קרן השטף הענקית הזו הופנתה לאזורים שבהם נפוצו קבוצות טרור . אולי למרבה הפלא, השקת הפרויקט חלה במקביל לתחייתה של חיית תחריר אלשאם המזוהה עם אל-קאעידה.
כמו כן, נמצא כי סוכנויות הביון הבריטיות מימנו את אותן קבוצות אופוזיציה כמו ברלין גילדו האזרחית השוודית, שעמד לדין באשמת טרור.
מורסו, הדו"ח אומר כי "הנתון של 350 מיליון ליש"ט הוא הערכת חסר מכיוון שהוא אינו כולל פעילויות הממומנות מהתקציב המכונה 'התקציב השחור' של בריטניה, כולל פעולות מודיעין".
מעורבותה של בריטניה במעשי טבח, זוועות ופשעי מלחמה ברחבי העולם ב-70 השנים האחרונות היא שם לעיני כל. עם זאת, מידת המעורבות של בריטניה, וכמה היא הצליחה לכסות לאורך השנים נותרה בגדר תעלומה.
בריטניה של אליזבת היא לא סיפור של זכויות אדם, התפתחות ושינוי במהלך ההיסטוריה הבריטית. אם כבר, זה רק הרחבה של העבר הקולוניאלי, האימפריאליסטי של בריטניה, אם כי במסווה חדש.
