לוין לא מתכוון לוותר; גורמים בקואליציה: "רק נתניהו יקבע"
לקראת בחירת הרכב הוועדה למינוי שופטים נראה כי לוין לא מוותר על בחירת שני שופטים מטעמו, בליכוד מעריכים: הוא ינסה לשכנע את הנשיאה חיות למנות שני שופטים מטעמו. גורמים בקואליציה אומרים שלוין ידרוש להעביר את חוק היועמ"שים במושב הנוכחי, הכל תלוי בנתניהו"
לשיחות ההידברות על התוכנית המשפטית קצב משלהן, אך במציאות חסרים עשרות תקני שיפוט ואפילו זהות נשיא בית המשפט העליון הבא לא הוכרעה. האופוזיציה דורשת: "בחרו נציג אופוזיציה לכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים". לפי האופוזיציה, יש לכנס את הוועדה בהקדם ולהתחיל בעבודתה, אחרת שיחות ההידברות בתיווך בית הנשיא יתפוצצו.
הכנסת תצטרך לבחור ב-15.6 את שני נציגיה לוועדה לבחירת שופטים. לפי הנוהג – נבחר נציג אחד מהקואליציה ואחר מהאופוזיציה. מדובר בנוהג לא מחייב, והרוב של הקואליציה מאפשר לה לבחור שני נציגים מטעמה. באופוזיציה אומרים כי אם קארין אלהרר מ"יש עתיד" לא תיבחר לכהן בוועדה, הם יבינו ששיחות ההידברות לא רציניות ויפרשו מהן.
בנוסף, באופוזיציה דרשו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מיד אחרי בחירת נציגי הכנסת. לפי האופוזיציה, יש לבחור את נשיא בית המשפט העליון הבא ולמנות עשרות שופטים שימלאו את עשרות תקני השיפוט החסרים. אם הקואליציה לא תסכים לאותן הדרישות, האופוזיציה עלולה לממש את האיום ולעזוב את שולחן הדיונים.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס איים לפני כשבועיים כי אם לא יהיו הסכמות בשיחות בבית הנשיא, הכנסת תמנה לוועדה לבחירת שופטים 2 נציגי קואליציה, ולא יהיה נציג אופוזיציה כלל בוועדה. אם אכן ייבחרו רק נציגי קואליציה, תהיה לכך משמעות ברורה מבחינת בחירת שופטי השלום והמחוזי, שנדרש רוב רגיל למינויים. עם זאת, ההשפעה על בחירת שופטי העליון תהיה קטנה יותר, בשל הצורך ברוב של 7 מתוך 9 חברי וועדה למינוי שופט לבית המשפט העליון.
לדבריהם, נתניהו רוצה למצות את השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה בעיקר מתוך כבוד לנשיא המדינה יצחק הרצוג. אלא שההערכות הן שבסוגיית הליבה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים - לא יושגו הסכמות.
מקורות בקואליציה מבהירים כי מובילי המהפכה, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ממתינים למוצא פיו של נתניהו כדי לכלכל את צעדיהם. לוין לא התבטא בנושא באחרונה, ואילו רוטמן אמר: "אם הרפורמה לא תקרה בהסכמה, היא תקרה שלא בהסכמה". שניהם מבקשים לחוקק לפחות אחד מרכיבי המהפכה עד סוף מושב הקיץ של הכנסת, בתחילת חודש אוגוסט. לוין ורוטמן צפויים להתמקד בשלושה נושאים עיקריים:
שר המשפטים לוין יחל במשא ומתן עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כדי להגיע להסכמות סביב בחירת שני שופטי עליון, במקום הנשיאה חיות ושופטת העליון ענת ברון הפורשות בסוף חודש אוקטובר. בהיעדר הסכמות בבית הנשיא, החוק מאלץ את לוין להקים את הוועדה על פי הרכבה הישן: על מנת לבחור שופט עליון נדרש רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. כלומר, לשלושת שופטי העליון החברים בוועדה יש גוש חוסם המטיל וטו על בחירת כל שופט עליון.
בקואליציה משוכנעים שלוין לא מוכן לוותר על בחירת שני שופטים "שמרנים" לעליון. יתרה מכך, בשלב זה, מספר חודשים בלבד לפני פרישתה, הנשיאה חיות לא תוותר על בחירת שופט ליברלי אחד ואף עשויה להטיל וטו על בחירת שופט שמרני שעליו ימליץ לוין אם יהיה "קיצוני מדי", על פי השקפתה. באופוזיציה טוענים כי חיות עשויה להסכים לבחירת שופט שמרני רק אם יהיה בנוסח ההשקפות של השופטים נועם סולברג או אלכס שטיין, כאשר ברור שמדובר קודם כל באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה.
בשלב זה, ההערכה שלאחר שתושלם הקמת הוועדה עד אמצע חודש יוני, באמצעות בחירת נציג הממשלה ושני ח"כים, שר המשפטים לוין לא ימהר לכנס אותה. מספר ימים לאחר מכן - תבחר לשכת עורכי הדין את ראשה. בוועדה לבחירת שופטים מכהנים שני נציגים של הלשכה. אם ייבחר המועמד אפי נוה, שכבר כיהן בעבר כיו"ר הלשכה, הוא צפוי להיות נוח לקואליציה וללוין. ואילו אם ייבחר עמית בכר, הוא צפוי לשתף פעולה עם האופוזיציה ועם שופטי העליון.
משכך, לבחירתם נודעת חשיבות מרכזית בכל הקשור לבחירת שופטים בכלל ושופטים לעליון בפרט. ההערכה היא שאם לוין לא יוכל להגשים את חזונו הוא לא ימהר לכנס את הוועדה ואף ייתכן שעם פרישת חיות וברון יתפקד בית המשפט העליון עם 13 שופטים בלבד. הסכמות בין לוין וחיות יולידו גם הסכמה בשאלה אם הנשיא הבא של העליון ייבחר על פי שיטת הסניוריטי, שלה הוא מתנגד נחרצות. לכן גם בהיבט זה, אם לא יהיה סיכום על הסניוריטי, צפוי שבראש העליון יעמוד המשנה - עוזי פוגלמן, עם כל הסמכויות שיש לנשיא העליון.
לוין ורוטמן מבקשים לחוקק עד סוף מושב הקיץ את חוק היועצים המשפטיים לממשלה, למרות שהוא עומד על סדר היום בפגישות המו"מ בית הנשיא. מטרת הקואליציה היא להפוך את המשרה למשרת אמון של השר, בניגוד להתנהלות כיום שבמסגרתה משמשים היועצים כמייצגי האינטרס הציבורי וכפופים להנחיות ולעמדות היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקות בג"ץ.
בשלב הראשון ינסו לוין ורוטמן לחוקק את החוק כהצעת חוק ממשלתית. אולם, נוכח סיכויים קלושים שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תסכים לחוקקו בנוסחה המוצעת על ידם, הם עשויים לפנות לאחד הח"כים שיגיש אותו לוועדת החוקה של הכנסת. היועמ"שית כבר התנגדה לפני כשלושה חודשים להצעת חוק היועמ"שים.
המשנה של היועצת, גיל לימון, אמר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת: "מדי יום ביומו רשויות המינהל במדינת ישראל מקבלות מאות ואלפי החלטות בליווי של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה - ניהול כוח האדם הממשלתי, עריכת מכרזים, קידום החלטות ממשלה, מתן וביטול רישיונות וזיכיונות, הענקת וביטול היתרים, קידום הליכי תכנון ובנייה, ועוד ועוד. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל להבטיח שההחלטות הללו מתקבלות בסמכות, בהליך מינהלי תקין, תוך שמירה על טוהר המידות והגנה על זכויות האדם. הצעת החוק שהונחה בפני הוועדה תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק בפעולתם של משרדי הממשלה".
גורמים בכירים בקואליציה מעריכים כי בנוסף לחוק היועצים המשפטיים, ינסו בממשלה לחוקק גם את חוק היועמ"ש. הצעת החוק צפויה להציע כי היועץ המשפטי לממשלה ייבחר בכל פעם על ידי הממשלה המכהנת ובאמצעות ועדת איתור שתיבחר על ידה. בנוסף, הצעת החוק צפויה להציע את פיצול משרת היועמ"ש בין פרקליט המדינה לבין היועמ"ש עצמו. כיום, עומד היועץ בראש שני התפקידים הללו והוא מאציל מסמכויותיו לפרקליט המדינה.
גם להצעה כזו צפויה בהרב-מיארה להתנגד, שכן להשקפתה היא תהפוך את משרת היועץ למשרה פוליטית - משרת אמון של הממשלה. בראשית השבוע מתכוון יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לכנס מספר ישיבות שמטרתן הגברת הפיקוח על עבודת הפרקליטות בהיבט של סחבת בקבלת החלטות. בקרוב יחל בכהונתו נציב התלונות על הפרקליטים, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, ויחלו גם דיונים במשרד המשפטים באשר לעבודת מטה שהושלמה במטרה להקנות יותר סמכויות ו"שיניים" לנציב באמצעות תיקון החוק.
