השפעת סערת אל-אקצא על מדיניות החוץ של מצרים
למבצע סערת אל-אקצא היו כמה הישגים קצרי טווח וחלקיים עבור מצרים, אבל הוא גם גרם למדינה זו מכות חשובות.
המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, אחמד ברוואיה, חוקר לענייני צפון אפריקה במכון "אבראר מועאסר" בטהראן:
למבצע סערת אל-אקצא, כאחת ההפתעות הכי חשובות במאה ה-21, היו השפעות פנימיות וחיצוניות רבות על פלסטין הכבושה, מדינות בסביבה וגם אזור מערב אסיה. בחלוף שנה מאז מבצע סערת אל-אקצא וחשיפת היבטים רבים שלו, ניתן לומר באיזו מידה הושפעו המדינות הסובבות את פלסטין הכבושה, במיוחד מצרים, ממבצע זה. מצרים הושפעה יותר מכל מדינה אחרת מאירועים בשנה האחרונה בשל קרבתה הגיאוגרפית לרצועת עזה, השיתוף התרבותי איתה והשליטה הביטחונית עליה. בדרך כלל ניתן לומר שקהיר השיגה כמה הישגים טקטיים וזמניים בעקבות מבצע סערת אל-אקצא, אך בסך הכל היא חוותה כישלון אסטרטגי גדול בתחומים שונים, שנגרם מהשילוב בין החולשות הטבועות במדינה זו לבין חומרת האירוע הזה והשלכותיו.
מצרים ומבצע סערת אל-אקצא
מבצע סערת אל-אקצא התרחש כאשר מצרים התמודדה עם אחד המשברים הכלכליים הגדולים שלה בעת החדשה. משבר זה, שנגרם מהלוואות משווקים פיננסיים על בסיס כסף חם במהלך השנים 2017-2021, נוצר עקב משבר הקורונה, השלכות המלחמה באוקראינה וכתוצאה מעליית הריבית בארה"ב. משבר פיננסי זה נוצר גם בשל חוסר שביעות רצון של המדינות המרכזיות המסייעות לקהיר מהמצב הכלכלי והחברתי במדינה זו וממעורבות הצבא בכלכלה, והוא הפך לכלי בידי המדינות הללו ללחוץ על צבא המדינה כדי לעשות את הרפורמות הרצויות שלהן.
בין התוצאות לכך היו השעיית כמה סעיפים של הסיוע השנתי האמריקאי למצרים באמתלה של זכויות אדם, צמצום ההשקעה של מדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי בכלכלה המצרית, ועיכוב קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי במתן הלוואות למדינה זו. בנוסף, בתחום הפוליטי, מאמצי המשטר המצרי להציג את הפתיחות הפוליטית והרפורמות הביאו לעלייה בפופולריות של מספר דמויות פוליטיות פסאודו-אופוזיציה במדינה זו, מה שחיזק את הנחת התחרות בין פלגים שונים בצבא. בנוסף, מאמציה של קהיר להחזיר את תשלומי ההלוואות שהתקבלו בכל מחיר הובילו לבעיות רבות, כולל הפסקת יבוא, מחסור במוצרים חיוניים, הפסקות חשמל, עלייה בלתי ברת-קיימא בייצור הגז, וכתוצאה מכך, עלייה חסרת תקדים באי שביעות רצון הציבור.
בעקבות מבצע סערת אל-אקצא והתקפות המשטר הציוני על רצועת עזה, גברה חוסר שביעות הרצון הציבורי במצרים מהמצב ברצועת עזה, ומדינה זו נקלעה לשילוב בין משברים חברתיים וכלכליים לבין כעס וסלידה כלפי המשטר הציוני. הרג שני תיירים ציוניים באלכסנדריה שבמצרים ב-8 באוקטובר על ידי כוח משטרה היה אחד מביטויי הכעס הזה. בנוסף למהומה הציבורית הזו, מאמצי המשטר הציוני הכובש לפתור את משבר עזה על חשבון מצרים והעברת תושבי רצועת עזה לסיני היוו סיכונים גדולים לקיומה של מצרים ( ולא רק למשטר שלה).
הפחתת משקלה האסטרטגי של מצרים כמדינה מובילה בעולם הערבי גרמה לקהיר לאבד את היד העליונה שלה באירועים רבים וחשובים בסביבה. אף על פי כן, באשר לעזה, הקרבה הגיאוגרפית והגבול היבשתי המשותף גרמו למצרים למלא תפקיד ייחודי בהתפתחויות באזור הזה, למרות צמצום ההשפעה שלה. מבצע סערת אל-אקצא, עיקר מאמציה של מצרים התמקדו בניהול ההשלכות של מבצע זה והמלחמה בעזה על הביטחון הלאומי של מצרים ועל הישרדות המשטר המדיני.
מה שהשיגה מצרים כתוצאה ממבצע סערת אל-אקצא
למרות המשברים שהתעוררו לאחר מבצע סערת אל-אקצא, מצרים הצליחה להגיע להישגים על ידי ניצול ההזדמנות של מבצע זה. אך ההישגים הללו הם למעשה קצרי טווח וזמניים ואינם יכולים לשנות המגמה ארוכת הטווח של הידרדרות מצרים. ההישגים החשובים ביותר הם:
ייצוב פוליטי במשטר המצרי - סערת אל-אקצא והתקוממות ציבורית במדינות מערב אסיה, בעיקר במצרים, הביאו לירידה בתמיכה המערבית בזרמים הדורשים דמוקרטיה ושינוי במדינות אלו. בעקבות מבצע סערת אל-אקצא הראה המשטר המצרי שכל חלופה עממית למשטר האוטוריטרי הקיים ייאלץ לדחוף את המדינה לעימות מדיני וביטחוני עם תל אביב בשל לחץ דעת הקהל.
ייצוב כלכלי לטווח קצר - המאמצים של מדינות המערב למנוע התקוממות עממית במצרים גרמו לארגונים בינלאומיים, לארה''ב ולמדינות ערב לנקוט עמדה גמישה יותר כלפי מתן סיוע והשקעות זרות לקהיר. לפיכך, מצרים הצליחה לקבל את אישור קרן המטבע הבינלאומית לקחת הלוואה, ואבו דאבי סיפקה לקהיר משאבים פיננסיים יקרי ערך על ידי רכישת קרקעות באזור "ראס אל־חכמה", שנמצא לחופי הים התיכון. עם זאת, תהליך הפחתת השפעתה של מצרים והחולשה הטבועה במדינה זו גרמו לכך שמדינה זו לא הצליחה לנצל את ההזדמנות הזו, כי בסופו של דבר, היא נאלצה ליישם כמה תנאים של קרן המטבע הבינלאומית ולעשות רפורמות מסוימות.
ייצוב ביטחוני - למרות הירידה היחסית בתפקידה של מצרים ברצועת עזה והעלייה בתפקידן של מדינות כמו קטאר ואיחוד האמירויות, נוכחותה של מצרים בתהליכים כגון סיוע ותיווך מלמדת על תפקידה חסר התחליף של מצרים בהתפתחויות בעזה. יתרה מכך, הסיכונים של חוסר שביעות רצון ציבורית חיזקו שוב את הרעיון הישן שמצרים גדולה מכדי ליפול. כי קריסת מצרים תוביל לכאוס באזור כולו. זו הייתה אחת הסיבות שגרמו לממשל ארה''ב להעניק במלואו את הסיוע הצבאי השנתי שלו לקהיר לאחר שנים.
כשלים של מצרים בעקבות מבצע סערת אל-אקצא
למרות זאת, המצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי והאצת הידרדרות מדינה זו בשנים האחרונות גרמו לכך שמדינה זו לא הצליחה למנוע מעצמה לקבל מהלומות אסטרטגיות למרות ניהול ההשלכות הישירות. החשובים ביותר מבין הכשלים הללו הם כדלקמן:
1. ירידה בתפקידה של מצרים בהתפתחויות בעזה - למרות ביסוס תפקידה של מצרים כאחד השחקנים חסר התחליף בעזה, נראה כי הרמה וההיקף של תפקיד זה הולכים ופוחתים בהתפתחויות העתידיות באזור הזה. האפשרות של נוכחות ארוכת טווח של המשטר הציוני ברצועה, התגברות התפקיד של אבו דאבי בניהולה ושיקומה, והמאמצים להפריד את עזה ממצרים באמצעות אזורי חיץ, כל האלה יצמצמו את תפקידה של מצרים באזור הזה. זה יגרום לירידה חדה בערך של אחד מקלפי המשחק החשובים ביותר של קהיר.
2.פגיעות כלכלית ומדינית - למרות ההתייצבות הכלכלית לטווח הקצר במצרים, השימוש של המשטר הציוני ב"נשק" של גז כדי לשנות את עמדתה של קהיר, כמו גם סיוע כלכלי מהמערב ומהעולם הערבי, הראו שמצרים פגיעה מאוד ללחצים כלכליים, והפגיעות הזו גרמה לדרג המדיני להיכנע למעצמות זרות כדי למנוע אסון כלכלי. כמו כן, למרות סיוע החוץ למצרים על מנת למנוע קריסה כלכלית, כמעט כל הסיוע היה במסגרת הלוואות או רכישת קרקע, ולא הצליח לפצות את ההפסדים הכלכליים של מדינה זו כתוצאה מהפסקת התיירות או צמצום התנועה בתעלת סואץ. זה מראה שהמחיר ששולם למצרים על מילוי תפקיד ביטחוני בפאזל המערבי (לעומת מלחמת השחרור של כווית) הולך ופוחת.
3.הגדלת הפער בין הממשלה לעם - חוסר שביעות הרצון הציבורי מעמדת ממשלת מצרים לגבי המלחמה בעזה עלול לפגוע בהון החברתי של קהיר בטווח הארוך. סינרגיה בין חוסר שביעות רצון פוליטית-חברתית לבין אי שביעות רצון מתפקוד המדינה הזו במלחמה בעזה יכולה להוביל את מצרים לתהום של חוסר יציבות.
סיכום
מבצע סערת אל-אקצא גרם למצרים להתמודד עם אתגרים בינלאומיים ופנימיים חסרי תקדים. המשאבים המוגבלים של קהיר והיקף האתגרים הללו גרמו למדינה זו להשקיע את רוב יכולתה בניהול ההשלכות של המבצע הזה ושל המלחמה בעזה. התמודדות עם השלכות המלחמה גרמה למכות אסטרטגיות למצרים ולהישגים לטווח הקצר. למרות זאת, נראה שמצרים תהיה אחת המפסידות העיקריות בטווח הארוך.
