פעולות הצבא הישראלי להמשך הכיבוש בדרום לבנון
לאחר הפסקת האש, המשטר הציוני המשיך בכיבוש בדרום לבנון וכבש לפחות 60 כפרים באזור הזה. זאת בעוד שהציונים לא הצליחו להיכנס לאזורים אלו בשיא המלחמה נגד חיזבאללה בחודשים האחרונים.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, 35 ימים לאחר שחתמו לבנון והמשטר הציוני על הסכם הפסקת אש לסיום המלחמה, פורסמו דיווחים על הפלישות הרבות של צבא המשטר הציוני לשטח לבנון, כך שהציונים כבשו עד כה יותר מ-60 כפרים בדרום לבנון, והם אף שולטים היום באזורים שלא יכלו לכבוש במהלך המלחמה נגד חיזבאללה.
לפי הדיווחים, הציונים נכנסו לאזור "ואדי אל-חג'יר", 8 קילומטרים מגבול לבנון-פלסטין, ולאחר ששהו שם 10 שעות, הסכימו לעזוב את האזור האסטרטגי הזה בעומק דרום לבנון עקב הלחץ הבינלאומי.
משערים כי הצבא הישראלי התקין ציוד ריגול או חומרי נפץ באזור הזה, הנחשב לאחד הבסיסים החברתיים המסורתיים של חיזבאללה. ואדי אל-חג'יר הוא אזור שבו שותקו טנקי מרכבה ב-2006, ומסיבה זו, קרב זה מכונה "משחטה לטנקים". כמובן שגם בימי המלחמה האחרונה לא הצליח הצבא הישראלי לפרוץ את מחסום כוחות חיזבאללה ולהיכנס לאזור הזה.
זאת בעוד ש-24 ימים לפני תום מועד הפסקת האש, כלי התקשורת הישראליים מכינים את האווירה להצדקת המשך נוכחותה הצבאית של ישראל בדרום לבנון בטענה למצב הכאוטי בסוריה. התקדמות המשטר הציוני בדרום לבנון היא למרות העובדה שצבא לבנון ויוניפי"ל (כוח צבאי לשמירת שלום מטעם האו"ם) היו אמורים להיות נוכחים באזורים אלו לאחר נסיגת חיזבאללה, אך כיום הכוחות הללו אינם מסוגלים לדחוק את הישראלים לאחור.
הציונים ממשיכים בפעולות העוינות ובכיבוש תוך איום על כוחות האו"ם, ובפעולות אלו הם מנסים להציג שינוי במאזן הכוחות. ישראל נמצאת כעת באזורים בדרום לבנון, אליהם לא נכנסה אפילו במהלך המלחמה, וכיום היא ביססה את כוחותיה באזור הזה, בעוד שקבוצות פוליטיות בלבנון לחצו על ההתנגדות להפסקת אש.
פעולות אלו של ישראל הן למרות שבהסכם שנחתם ב-27 בנובמבר בין לבנון למשטר הציוני, נקבע כי המלחמה תיפסק לאחר נסיגת כוחות ההתנגדות מדרום לבנון מעבר לנהר הליטני וחזרת כוחות המשטר הציוני אל מאחורי הקו הכחול (הגבול בין לבנון לפלסטין הכבושה). עם זאת, הציונים הפרו בכוונה את הפסקת האש מלכתחילה, ולפי צרפת (אחת מ-4 המדינות המפקחות על הפסקת האש), תל אביב הפרה את הפסקת האש 54 פעמים בשבוע הראשון.
בהתחשב בשליטת הציונים בהר "ג'בל א-שייח" בסוריה, המשקיף על מזרח לבנון, כנראה במקביל לנוכחותם בכפרי הגבול, נראה שהציונים בוחנים את האופציה להיכנס לבקעת הבקע במזרח לבנון דרך ההר הזה.
הציונים צפויים לפעול בדרך זו כדי לממש את חלומם הוותיק לשלוט בנהר הליטני, שאותו כינו כגבול הצפון מאז הקונגרס הציוני הראשון.
