העמקת השסע הפנימי: "קטאר גייט" היא השערורייה הגדולה השלישית של נתניהו

לפי דיווח סוכנות הידיעות "טסנים", התיק המכונה "קטאר גייט" זכה לתשומת לב רבה במרחב הציבורי ובתקשורת בשבוע האחרון. פרשה זו, שעלתה כבר לפני חודשים, הסלימה מאוד בשבוע-שבועיים האחרונים ומערבת את ממשלתו של בנימין נתניהו.

לפרשה זו ממדים רחבים, והיא קשורה להשפעה זרה, שחיתות פיננסית וביטחון לאומי. התיק מתייחס באופן ספציפי להאשמות נגד שניים מעוזריו הקרובים ביותר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין. הם מואשמים בקבלת כספים מקטאר על מנת לקדם תדמית חיובית של מדינה זו בתקשורת הישראלית ולהשפיע על דעת הקהל בישראל. הם ביצעו פעולות אלו בעת ששימשו כעובדי לשכת ראש הממשלה.

מהו בסיס ההאשמות?

השופט מנחם מזרחי, ביום שלישי, ביטל את צו איסור הפרסום על הפרשה וחשף פרטים נוספים. לפי דבריו, אוריך ופלדשטיין עומדים בפני האשמות חמורות הכוללות:

1.  קשר עם סוכן זר: שניהם מואשמים ביצירת קשר וקיום קשר עם נציגי ממשלת קטאר ועם ג'יי פוטליק, לוביסט אמריקאי הפועל למען קטאר.
2.  הלבנת הון: על פי הראיות הקיימות, סכומים ניכרים הועברו מקטאר לשני אלה דרך ערוצים פיננסיים מורכבים.
3.  שוחד: קבלת כסף בתמורה לשימוש במעמדם ובהשפעתם בלשכת ראש הממשלה לקידום אינטרסים של קטאר.
4.  מרמה: מסירת מידע מטעה לתקשורת ולגורמים רשמיים בישראל.
5.  הפרת אמונים: שימוש לרעה במעמדם הרשמי בלשכת ראש הממשלה לטובת אינטרסים אישיים וזרים.

תפקיד חברת "המעגל השלישי" ומנגנון הפעילות

על פי מסמכי בית המשפט, חברת הלובינג האמריקאית "המעגל השלישי" (Third Circle), שבבעלות ג'יי פוטליק, שיחקה תפקיד מרכזי בפרשה זו. החברה, במטרה לשפר את תדמית קטאר בישראל, יצרה קשר עם פלדשטיין וביקשה ממנו לקדם שתי מטרות עיקריות:

1.  הדגשת תפקידה החיובי של קטאר: ניסיון להציג את קטאר כמתווכת מרכזית ויעילה במשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים המוחזקים בעזה על ידי חמאס.
2.  החלשת תפקידה של מצרים: הפצת מידע וניתוחים שליליים אודות תפקידה של מצרים במשא ומתן, לטובת קטאר.

מנגנון העברת הכספים פעל כך שפוטליק שילם לפלדשטיין דרך גיל בירגר, איש עסקים ישראלי הפועל במפרץ הפרסי. תאגיד השידור הציבורי 'כאן' פרסם הקלטה של בירגר שבה הוא מודה כי אכן העביר את הכסף מפוטליק לפלדשטיין, בעת שפלדשטיין שימש כדוברו הרשמי של נתניהו.

תפקידו של יונתן אוריך בהפצת המידע

אחד ההיבטים החשובים והמדאיגים בפרשה זו הוא תפקידו של יונתן אוריך בהפצת מידע לטובת קטאר. על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט, אוריך העביר לתקשורת הישראלית מסרים שהוכנו ומומנו על ידי גופים הקשורים לקטאר, והציג אותם כאילו מקורם בגורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה.

חוקר משטרה הצהיר בבית המשפט: "אוריך העביר מסרים מטעם לשכת ראש הממשלה לתקשורת. המסרים הועברו [לאוריך] על ידי גוף שיש לו קשרים עם ממשלת קטאר וממומן על ידה, והוצגו כמסרים שמקורם במקור מדיני או ביטחוני."

המשטרה גם חשפה כי ביום שני חקרו הן את אוריך והן את נתניהו בשאלה האם הראשון (אוריך) הדליף מידע מסווג מהקבינט.

השפעה על המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים

הפרשה עולה בתקופה רגישה לישראל, בעת שהיא שקועה במשא ומתן מורכב לשחרור חטופיה בעזה. נראה שאחת המטרות העיקריות של מבצע ההשפעה הקטארי הייתה להשפיע על תהליך המשא ומתן ולחזק את מעמדה של קטאר כמתווכת העיקרית. זאת, בעוד שגם מצרים נחשבת לאחת המתווכות המסורתיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והתחרות בין קטאר למצרים על התיווך במשא ומתן זה היא חלק מהמגמות האזוריות.

חשיפת פרשה זו עלולה להשפיע עמוקות על תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים, שכן היא מטילה ספק באמון בתיווך הקטארי ומוסיפה מורכבויות חדשות למשא ומתן.

הקשר לתקשורת ומקרה צביקה קליין

אחד ההיבטים המעניינים בפרשה זו הוא הקשר שלה לתקשורת הישראלית. צביקה קליין, עורך העיתון הנחשב "ג'רוזלם פוסט", נחקר אף הוא בקשר לפרשה. הוא נחקר כחשוד אפשרי בחשד ל"מגע עם סוכן זר", אך בזהירות ולאחר קבלת האישור הנדרש ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, כפי שנדרש לחקירת עיתונאים.

לפי דיווח ערוץ 13 בפברואר, פלדשטיין ארגן לקליין נסיעה לקטאר. קליין, לאחר שחזר מנסיעה זו בת שלושה ימים באפריל 2024, פרסם כתבה שבה צוינה פגישתו עם מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, ובכירים קטארים אחרים.

קליין, בתגובה לדו"ח זה, כתב בפלטפורמה החברתית X (טוויטר לשעבר) כי ביקר בקטאר בהזמנה ישירה של ממשלת קטאר ומעולם לא נפגש עם פלדשטיין. הוא טען כי רק לאחר שחזר מקטאר יצר קשר עם פלדשטיין כמומחה ליחסי ציבור כדי לתאם ראיונות טלוויזיוניים על ביקורו בערוצים 12 ו-13. עם זאת, קליין לא פירט כיצד יצר קשר עם פלדשטיין או אם ידע שפלדשטיין עבד עבור נתניהו.

תגובת נתניהו ומתיחות פוליטית
נתניהו העיד ביום שני לאחר שזומן על ידי יחידת להב 433 של המשטרה לחקירה בעניין זה. על פי דיווח של חדשות ערוץ 12, הוא אמר לחוקרים כי לא היה מודע לשום קשר בין אוריך ופלדשטיין לבין קטאר או נציגיה. עם זאת, יש לציין כי נתניהו לא נחשב חשוד בפרשה זו.

לאחר מעצרם של אוריך ופלדשטיין, נתניהו פרסם במהלך שנוי במחלוקת הצהרה וידאו שבה האשים את המשטרה ב"חטיפת" שני עוזריו. הוא אמר: "כבר קודם הבנתי שהחקירה הזו היא פוליטית, לא ידעתי עד כמה המינון של הפוליטיקה גבוה. הם מחזיקים את יונתן אוריך ואלי פלדשטיין כבני ערובה ומררים את חייהם על לא כלום". דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד משפחות החטופים הישראלים ופוליטיקאים מהאופוזיציה, שראו בכך זלזול בחטופים האמיתיים בעזה וניסיון לערער את מוסדות המשפט והביטחון.

הקשר לפיטורי רונן בר
אחד ההיבטים המורכבים והפוליטיים של הפרשה הוא הקשר שלה לניסיון לפטר את רונן בר, ראש השב"כ. ממשלת ישראל הצביעה בחודש שעבר פה אחד בעד פיטורי בר, מהלך שהוצע על ידי נתניהו.

עצומות שהוגשו לבג"ץ טענו כי המהלך תוכנן כדי למנוע את חקירת "קטארגייט". אף שנתניהו הכחיש זאת, בר, במכתב לשרים בחודש שעבר, לכאורה אישר זאת. בתגובה לעצומות, בג"ץ הקפיא זמנית את פיטורי בר עד להחלטה סופית.

תחילת החקירה
גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, הורתה בסוף פברואר 2025 לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לקשרים בין גורמים במשרד ראש הממשלה לקטאר. החקירה מתבצעת במשותף על ידי משטרת ישראל והשב"כ.

ההוראה ניתנה לאחר פרסום דיווחים לפיהם פלדשטיין – שנאשם בנובמבר קודם לכן בפגיעה בביטחון הלאומי בפרשה נפרדת של גניבת והדלפת מסמכים מסווגים של צה"ל – עבד עבור קטאר דרך חברה בינלאומית בחוזה עם ממשלת קטאר, כדי להעביר סיפורים פרו-קטאריים לעיתונאים ישראלים בולטים.

רקע החשודים והקשר לקטאר  
מעניין לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שיועצי נתניהו נבדקים בקשר לקטאר. קודם לכן דווח כי אוריך וישראל איינהורן, עוזר נוסף של נתניהו, היו מעורבים בשנה שעברה בקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר סביב אירוח המונדיאל ב-2022.

רקע זה מרמז כי הקשרים בין יועצי נתניהו לקטאר עשויים להיות נרחבים וממושכים יותר ממה שחשבו תחילה, דבר שעשוי להוביל להעמקת החקירה והרחבת היקפה.

השופט מיזרחי, בדיון בבית המשפט ביום שלישי, האריך את מעצרם של אוריך ופלדשטיין עד יום חמישי. השופט קבע כי קיים "בסיס סביר לחשש ששחרור החשודים, בשלב זה של החקירה, עלול לשבש את החקירה". לפי דיווחים בתקשורת, קליין ואיש העסקים שנחקרו ביום שני שוחררו לאחר החקירה למעצר בית של חמישה ימים.

פרשת "קטארגייט" עדיין נמצאת בשלביה הראשונים של החקירה, אך ההשלכות האפשריות שלה עשויות להיות רחבות היקף. הפרשה ממחישה את המורכבות של היחסים בין מדינות האזור, את השפעתן של מעצמות עשירות במפרץ הפרסי על הפוליטיקה הישראלית, ואת האתגרים הנובעים מהתנגשות בין אינטרסים אישיים ולאומיים ברמות הגבוהות של הממשלה.

עם התקדמות החקירה, ייתכן שיבואו לידי ביטוי היבטים נוספים של הפרשה, וטיפול בה עשוי להימשך חודשים ואף שנים. עם זאת, השפעתה המיידית על אמון הציבור במוסדות הממשלה, על תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים ועל היחסים של ישראל עם קטאר ומצרים תהיה משמעותית.

ההתפתחויות העתידיות בפרשה זו עשויות לשמש מבחן לעצמאות מערכת המשפט של מדינת ישראל וליכולתה לחקור האשמות נגד מקורבים לראש הממשלה. כמו כן, האופן שבו נתניהו ינהל את המשבר הזה עשוי להשפיע באופן ניכר על עתידו הפוליטי.